בעוד שלושה שבועות יפסיקו לפעול בלילות הניידות של עמותת עלם, ולא יהיה מי שידבר עם הנוער שמסתובב ברחובות חיפה. זה נכתב באתר "כלבו — חיפה והצפון" (והיום גם בעיתון עצמו), פורסם בפייסבוק וכבר נאמר לנערים על הברזלים. חבורות רחוב בקרית שפרינצק, בחליסה, בקרית אליעזר, בבת גלים, בנוה דוד ובהדר לא יקבלו מענה בדרך לפשע, לשוטטות, לעבריינות רחוב ולדרות רחוב. אלה הם המציאות, הפשט, ואולי לא צריך להעמיק מעבר לאמת העירונית העצובה הזאת.
במימד אחר לחלוטין — שמח ושטחי כמו כרזות בחירות — מתמודד אחד למועצת העיר מציע לגליזציה של סמים קלים, מתמודדת נוספת מדברת על עירוב שימושים ותכנון אורבני, אחרים מנסים להציג הישגים של פעילי סביבה כאילו היו שלהם. גד זאבי בכלל מתכנן תוכניות, ואלוהים צוחק על אגף הרווחה של עיריית חיפה כשהוא מנסה למצוא מהיכן לתקצב פעילות שתיתן מענה ראוי לנוער רחוב, עתה משמשרד הרווחה מסרב להעביר את התקציב הדרוש להפעלת הניידת.
אל תתבלבלו. השאלה היא לא מדוע משרד הרווחה לפתע הפסיק להעניק לחיפה תקציב אלא מדוע עיר גדולה כחיפה — מטרופולין שמדורג גבוה (עשירון 7—8) בדירוג הסוציו—אקונומי פושט יד למשרד הרווחה, שבתקציב של ארבעה מיליון שקל צריך לתעדף ניידות רחוב בין 60 רשויות במצבי גירעון מתקדמים – מועצות, כפרים ועיירות בפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית כמו לוד, טירת כרמל, איקסל ונשר.
עלות הפעלתה של הניידת מסתכמת בכמה מאות אלפי שקלים לשנה — בערך כמו התקציב של הגרעין התורני בהדר, בימת בידור ביום העצמאות או שכר בכיר עירייה (תלוי במידת הבכירות כמובן). חיפה אינה מסוגלת להעמיד מאצ’ינג מול משרד הרווחה. נכון לעכשיו אין בסדר העדיפויות העירוני המשתקף בתקציב כסף להפעלת הניידת כשירות עירוני או אפילו כשירות מופרט שממומן בחלקו על ידי עמותות חיצוניות, בלי להיכנס לשאלה מי העמותה הפועלת בעיר, מדוע ומהי האג’נדה שלה.
רוצים להישאר מעודכנים?
מי אשם? אפשר להתחיל בעובדה שלמחלקת החינוך ולמחלקת הרווחה — שתי מחלקות שונות בתכלית — יש מנהלת אחת. כיצד ניתן לנהל שתי מחלקות שונות? אי אפשר.
אפשר לדבר גם על היעדר תכלול של עבודת הנוער בעיר, שמקורה בתרבות העירונית המקולקלת של מחלקת הרווחה זה שנים. זו עלתה לכותרות בדוח המבקר העירייה לשנת 2016 והסתיימה בזיכוי מחוסר אשמה עם שלל סימני שאלה בנוגע ליכולת המקצועית של מנהל תחום הצעירים.
אין כרגע גורם המתכלל את כלל פעילות העמותות בעיר, אין שולחן עגול מאז שינוי הפעילות של מינהלת סחל”ב (סיוע חירום לנוער במצבי סיכון וסכנה) על ידי אותו מנהל תחום הצעירים — דבר שגרם כמעט לחוסר רצון של גורמים במשרד הרווחה לשתף פעולה עם עיריית חיפה. ניתן להזכיר גם מחסור בתקנים מאוישים, חוסר בכוח אדם מיומן לעבודת רחוב, חוסר מוכנות להעסיק בתנאי עבודת לילה ותחרות בין הגופים – קידום נוער מול מחלקת חינוך וחוסר בתרבות ארגונית מתאימה. כל האתגרים האלו מונחים לפתחה של מנהלת מינהל מבלישיש ברשותה כלים להתמודד איתם ברמת המערכת.
החלטת משרד הרווחה להפסיק לממן את הפרויקט בחיפה על רקע התשתית הרעועה בעיר חושפת את עליבות המערכת העירונית כולה וזועקת זלזול, בורות ואטימות כלפי חלשים, נזקקים ונוער שאינו גדל בשכונות הכרמל. ספק רב מי מחברי מועצת העיר מכיר את הבעיות, ולמי בעיר בכלל אכפת.
בעיר שבה גן עירוני ננעל בלילה כמעין פתרון למניעת לינה של נרקומנים ודרי רחוב בתוכו, בעיר שבה גן ציבורי מוחשך בשעות הלילה מתוך ניסיון למנוע פעילויות של זנות נוער או התנהגות סיכונית, בעיר שאינה לוקחת אחריות על בני הנוער שלה ומטאטאת דברים מתחת לשטיח – אני לא בטוח שאני רוצה להיות חלק.
הכותב הוא פעיל וחבר בארגוני הסביבה בחיפה, ואיש חינוך שמתגורר בהדר
