ביום ראשון אמורה בתי בת התשעה חודשים להתחיל את השנה החדשה במעון נעמת שהוא מעון בפיקוח. לפני כמה ימים נשלחה אלינו הודעה אשר מסבירה שככל הנראה השנה תתחיל בשביתה ארצית של המעונות בפיקוח. ההכרזה על השביתה נעשתה בדרישה להוספת מטפלת בכל כיתה ולשיפור שכרן ומעמדן של המטפלות.
חשוב לי להבהיר את עמדתי החד משמעית כאמא וכאזרחית פעילה ומעורבת, שלמרות אי הנוחות שלנו, ההורים, אני תומכת תמיכה מלאה וברורה במאבקן החשוב כל כך של המטפלות ושל כל העוסקים בתחום הגיל הרך – מאבק של שנים שהיעדר התוצאות בו גורם לנזק רב שאנחנו עדים לו בתקופה האחרונה.
אני לא מבינה איך בשלב ההתפתחותי החשוב ביותר בחיים, בגיל שבו המטופל הוא חסר ישע יותר מבכל שלב אחר, המדינה מסירה באופן טוטאלי את אחריותה ממקצוע זה. ראוי לציין שהמצב במעונות ללא פיקוח הוא חמור אף יותר, לפחות בחלק ניכר ממנו. המקרים הרבים של אלימות והתעללות במעונות שאליהם נחשפנו בחודשים האחרונים הם לא רק מעשים של אנשים פרטיים. הם תולדה של אותה הפקרות מערכתית – מערכת שלא דואגת לתגמל את הגננות ואת המטפלות, שלא מייצרת מעמד שכולל תנאים והכרה במקצוע ושלא דורשת תנאי סף מינימליים.
הפקרת הגיל הרך היא אובדן דרך של המדינה והטלת האחריות על משקי הבית הפרטיים, שכן אם היתה לי יכולת כלכלית אולי הייתי שוכרת מטפלת צמודה או מוותרת על עבודתי כדי להימנע מלהזדקק למעון בתנאים הקיימים. אבל רוב האנשים, ואני בכללם, לא יכולים אפילו לדמיין כיצד הוצאה כזאת תשפיע כלכלית על משק הבית.
רוצים להישאר מעודכנים?
לצד זאת חשוב להוסיף למשוואה את העירייה, שגם לה יש תפקיד משמעותי וכוח רב בתמונה הכוללת. זאת למשל דרך היזמות העירונית ויצירת תו תקן עירוני – דבר שקורה כבר בכמה רשויות מקומיות. תו כזה ניתן למעונות שעומדים בקריטריונים שהרשות קובעת, למשל שכל המטפלות שעובדות בהן עברו הכשרה של מד”א או שאין להן רישום פלילי שנוגע לתפקידן.
הורה צריך לדעת שיש לו את האפשרות לבדוק לאן הוא שולח את ילדיו ולהחליט בהתאם. כמו כן, העירייה יכולה להפעיל בעצמה רשת של מעונות יום ומשפחתונים במסגרת תאגיד עירוני. מעונות כאלה יפעלו מלכתחילה לפי תו התקן העירוני וקריטריונים שמותאמים למערכת המפוקחת. ניתן גם לסייע ולהקל על נשים שמקימות משפחתונים.
עיר שרוצה למשוך אליה משפחות צעירות ולמנוע עזיבה של משפחות כאלה צריכה להבין שהדרישה לחינוך טוב בגיל הרך היא אלמנטרית. פורום ראשי הערים הגדולות בישראל, שחיפה חברה בו, צריך לתבוע מהמדינה הסדרה ראויה לתחום הגיל הרך. הדרישות שנשמעות מהמטפלות עצמן הן קריאה לעזרה לא רק עבורן אלא עבור היקרים לנו מכל.
ברגע שהעירייה תאתגר את המדינה, זו תצטרך להתמודד עם המודל המוצלח והמשופר ולשפר גם את המערך שלה. ומעל לכל – הילדים שלנו יהיו במסגרות מתאימות ואחראיות.
הכותבת היא מועמדת ברשימת חיים בחיפה למועצת העיר
