הדירה הראשונה שרכשתי היתה בבניין רכבת בנוה שאנן – דירה בת שניים וחצי חדרים בקומה רביעית (ללא מעלית) שהתאימה בדיוק לצרכי. עם השנים המשפחה גדלה, מכרתי את דירתי הקטנה והחמימה לזוג אחר שרק החל את חייו המשותפים, ואנחנו נכנסנו לקטגוריה של “משפרי דיור”.
מאז שהשר משה כחלון לקח את המושכות כדי להבריא את שוק הנדל”ן בארץ הוא חידש ושכלל את התוכנית "מחיר למשתכן", שעיקרה הוא מכירת קרקעות המדינה בהנחה גדולה אך ורק לקבלנים, שימכרו דירות לרוכשי דירה ראשונה במחיר הזול ביותר. כך יצא שהמחזוריות הידועה – זוג צעיר הרוכש דירה קטנה ולא חדשה ומתקדם בהתאם ליכולתו הכלכלית – אבדה ביחד עם השיטה. שיטת "מחיר למשתכן" פגעה אנושות במעמד הביניים, שמעוניין לשפר דיור ולרכוש דירה גדולה יותר אך אין לו למי למכור את דירתו הישנה כי זוגות צעירים מקבלים דירת ארבעה וחמישה חדרים חדשה.
תוכנית "מחיר למשתכן" אינה פרוגרסיבית ואינני מקבלת את ההיגיון הכלכלי–חברתי שעומד מאחוריה. מעמד הביניים, שהתאמץ לפני עשר שנים לרכוש דירה קטנה כדי להתקדם, נפגע בפעם השנייה. התוכנית לא הצליחה להגיע לאלה שבאמת צריכים דירות משופרות ולא להסתפק בשאריות שאחרים לא רצו. לא היתה מחשבה רחבה על שוק הנדל”ן אלא פתרון פופוליסטי שקורץ לאנשים, והבעיה לא נפתרה. הכוונה של הוגי התוכנית היתה טובה ומבורכת, אבל היישום והביצוע של משרד האוצר לקו בחסר ולא הוקדשה מחשבה מעמיקה לעניין.
שוק הנדל”ן משול לנושאת מטוסים ולא ניתן לבצע בו פעולות מהירות. יש כמה מכשולים בדרך שלא ניתן לדלג עליהם או לעקוף אותם, כמו חוסר היכולת לשלוט על הרשויות המקומיות, למרות ששר האוצר אמור היה להראות תוצאות וקבלות במהירות.
רוצים להישאר מעודכנים?
גם אם חברה קבלנית זכתה בקרקע לפני שנה וחצי, היא אינה יכולה להתחיל לבנות כי התשתיות לא מוכנות. התיאום בין משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון לא ממש עובד, על אף הכוונות הטובות. כחלון לא לקח בחשבון את המחויבות – או את חוסר המחויבות – של הרשויות והוועדות המקומיות. שם העסק נתקע. הרשות המקומית משנה את דרישות התכנון השכם וערב ואינה מחויבת לתאריך או לדד ליין מסירה. אין חובת דיווח למשרד האוצר ולמינהל התכנון. הרשויות לא חייבות לדון או לקדם את התוכניות. הן מרגישות חזקות ושהכל תלוי בהן. ידיו של שר האוצר כבולות והוא לא יכול לקדם הליכי אישור תוכנית.
היה טוב אם כחלון היה מחבר את הוועדות המקומיות למשרדו כדי שיוכל לקבוע ביחד איתן צוותים ייעודיים שיתוקצבו בנפרד, שיעבדו רק למען תוכנית "מחיר למשתכן" ושיאשרו תוכניות בקצב מהיר יותר בשיתוף עם היזמים, ואז התוכנית היתה יכולה להיות מיושמת במהירות.
מתוך 107,000 דירות ששווקו ב"מחיר למשתכן", כ־45,000 רוכשים בלבד נענו למכרזים מפני רוב הדירות היו באזורים רוויים חסרי ביקוש. מקרב אלה רק כ־15,000 דירות התחילו בתהליך של תכנון, וכ־6,000–5,000 מהן נמצאות בבנייה. וכמה נמסרו לרוכשים? פחות מ־1,000. משפחות שזכו במכרז "מחיר למשתכן" ממתינות, והתסכול הוא רב. אגב, הקבלן מחויב לשלם את מלוא מחיר הקרקע תוך 90 יום – כסף שצובר ריבית נאה לקופת המדינה.
יש לי עצה לשר האוצר – צריך להיות זהירים ולא למהר לשווק קרקע שרק בעוד שנתיים תגיע לידי היזמים. זה בעיקר לא הוגן כלפי הדיירים וכמובן שגם לא כלפי הקבלנים. לפרסם ששיווקת השנה 100,000 דירות זו הטעיה של הציבור, ובעיקר פוגע בכאלו שיכולים היו לקנות דירות יד שנייה וכבר לגור בהן.
הכותבת היא מנכ”לית חברת הנדל”ן אלמוגים
