"כדי ללוות את התינוקות האומללים הללו נחוצה עזרה"

"את י', הגוזל שנרדם על כתפי, פגשתי לראשונה לפני כחודש. גוזל זעיר שהגיע לעולם עם סינדרום קשה שלא מותיר לו הרבה סיכוי", כתבה דניה מיארה לדרר בפוסט בדף הפייסבוק שלה שאליו היא צירפה את תמונתה כשתינוק קטנטן ישן בחיקה, "זהו תינוק שננטש, והוריו אינם לצדו. אין מי שמחכה לו בבית. אין מי שמערסל אותו ולוחש על אוזניו מילות אהבה. הוא אינו יכול לחוש בחום גופה של אמו ואינו יכול להתרגל להלמות לבה. י' שוכב לבדו בעריסת הפגייה, ורק אנחנו, שמגיעות אליו לכמה שעות מדי יום, מעניקות לו שעות חסד של רוגע וחום, מנסות למלא את החסר. מחבקות, מלטפות ראש זעיר ולוחשות לו מילות של שיר ילדים תמים, כאילו הכל טוב בעולם שלא האיר לו פנים".

בשנה וחצי האחרונות מיארה לדרר היא חלק מעמותת חיבוק ראשון אשר מלווה מאות תינוקות נטושים ובודדים ברחבי הארץ ותומכת בהם. במסגרת זו היא צמודה לתותי, פעוטה כבת שנתיים שעוברת דיאליזה כמה פעמים בשבוע, ומלווה זה כחודש את י' ומנסה להקל על מצוקותיו.

"י' שוכב לבד בפגייה", היא מגלה טפח מהבעיות הרפואיות שממנו סובל התינוק, "אבא ואמא שלו לא שם – לא באו ולא יבואו. הם נטשו אותו דווקא בשעותיו הקשות ביותר, מיד לאחר שהתברר להם שהוא נולד עם פגם גנטי קשה. הוא לא יכול לאכול מבקבוק כמו כל תינוק, ולמרות ימי חייו המועטים הוא כבר עבר ניתוח שבו הותקן צינור הזנה בגופו הקטנטן והשברירי. הוא שוכב לו לבד בפגייה, מחובר לצינורות ולאלקטרודות שמנטרות את מצבו, הכל מצפצף מסביב, והאחיות רצות מתינוק לתינוק. הן מלוות את ההורים שמגיעים אל הגוזלים שלהם, ורק עריסה אחת נשארת מיותמת ושאליה אף אחד לא מגיע. אף אחד לא מלטף, לא מחבק ולא מרגיע. המכונה מזינה אותו ישירות לקיבה. המוניטור מצפצף. הוא יבכה, ובסוף יירדם שטוף דמעות".

אתן באות ומלטפות, זה לא אף אחד.

"בהיעדרם של אם ואב, ובשל חוסר היכולת של הצוות הרפואי לדאוג למכלול הצרכים הרגשיים של התינוקות הללו, מתנדבות של עמותת חיבוק ראשון ממלאות את החסר. הטיפול בכל תינוק נעשה על ידי קבוצה מצומצמת ומובחרת של מתנדבות שמלוות אותו באופן יומיומי במשך כל תקופת שהותו בבית החולים. בדרך זו אנו מבטיחים שהתינוק לא ייחשף לדמויות רבות מדי, וכמו במשפחה הוא יוכל לזהות את הדמויות הטיפוליות שדואגות לו. בחלוף הימים הוא לומד לזהות, מכיר את המגע ונותן לגופו הזעיר להתמסר לתנועות הליטוף שמאמצות אותו חזק אבל בעדינות אל חיקנו. העיקר שהוא יישאר רגוע ושקט".

איזה עתיד צפוי לו?

"כמו י' יש כמה מאות תינוקות נטושים בישראל מדי שנה – תינוקות רכים שהוריהם ויתרו עליהם והותירו אותם מאחור. אם יתמזל מזלם, הם ימצאו בסוף את דרכם למשפחות אומנה. חלקם ימצאו את עצמם במוסדות טיפוליים וסיעודיים עד יומם האחרון, ילדים של אלוהים".

דניה מיארה לדרר עם התינוק הנטוש י'

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

מיארה לדרר נרתמה בימים האחרונים למען מטרה חשובה – לסייע בקמפיין גיוס תרומות עבור עמותת חיבוק ראשון. סיוע ומתן עזרה לכל תינוק נטוש, עד שיימצא עבורו הפתרון לחיות בתא משפחתי, נאמד ב-3,000 שקל בשנה. התרומות משמשות לאחזקת המערך הסוציאלי של העמותה, שנדרש על ידי בתי החולים כדי להכשיר, להנחות וללוות את צוות המתנדבים.

"כדי שאפשר יהיה להמשיך ולתת מענה וליווי לתינוקות האומללים הללו נחוצה עזרה", מסבירה מיארה לדרר, "כל תרומה היא משמעותית ונחוצה לטובתם של הגוזלים האלו. המתנדבות של העמותה מגיעות כמה פעמים בשבוע כדי לתת לתינוקות הנטושים האלה לחוש אהובים וחשובים ולדעת שיש להם בשביל מה להמשיך לחיות. בשביל ש-י' ושכמותו יזכו לליווי, לחיבוק ולתמיכה אנחנו זקוקים לתרומות. מגיפת הקורונה פגעה גם במקורות המימון שהיו זמינים לעמותה לאורך השנים, וגופים ויחידים צמצמו את תרומותיהם. לכן חברותי וחברי בעמותה, ואני ביניהם, נרתמנו לסייע בגיוס הכספים הנחוצים כל כך להמשך פעילותה".

העמותה עוזרת גם לילדים בעלי משפחות, כמו במקרה של תותי.

"נכון, תותי נולדה עם כמה תסמונות קשות, ולידתה טלטלה משפחה שלמה. יש לה משפחה נהדרת, אוהבת ומסורה, אבל הם חיים בצפון הארץ והמשימה של הבאתה לטיפולים ארבע או חמש פעמים בשבוע היא משימה כבדה. אני מלווה אותה פעמיים בשבוע ונמצאת לצדה בזמן טיפולי הדיאליזה כדי להקל במעט על בני המשפחה ולאפשר להם שגרת חיים שפויה. היא פעוטה שבמקום להיות בגן בחברת ילדים בני גילה, נאלצת להתחבר כמה פעמים בשבוע למכונה שבה תלויים חייה. זהו טיפול מציל חיים אבל הוא קשה ומתיש ומעייף וסוחט. אני שם איתה כדי לחבק וללטף ולשחק ולהסיח דעת על מנת שהטיפול יעבור בהצלחה".

והיא לא הילדה היחידה במחלקה הזקוקה לסיוע.

"לצדה של תותי במחלקת הנפרולוגיה נמצאים פעוטות נוספים שכולם זקוקים לתמיכה ולסיוע כדי שבני המשפחה לא יקרסו. חברותי בעמותת חיבוק ראשון נמצאות שם ביחד איתי, ואנחנו מהוות למעשה קבוצת תמיכה לילדים ולהורים. עוד חברים נמצאים במחלקות אחרות לצד ילדים שמאושפזים לתקופות ארוכות".

איך קמה העמותה?

"העמותה נוסדה בשנת 2004 על ידי מיכל קוריאט שנתקלה בפוסט על תינוקות נטושים והחליטה שהיא לא יכולה להישאר אדישה לתופעה. היא למדה לעומק את הבעיה והבינה כי בידיה הכלים לטפל בנושא באופן יעיל ומיידי. מיכל האמינה שרק באמצעות עמותה מאורגנת ומקצועית היא תצליח להגשים את חזונה ולמלא את מטרתה – לטפל בכל תינוק נטוש ובודד בבתי החולים בישראל. אנו מחויבים למלא את החלל הנוצר בהיעדר אם או אב ולספק עד כמה שניתן את הצרכים הרגשיים והקוגניטיביים החיוניים כל כך להתפתחותו התקינה של התינוק. הצבנו יעדי גיוס תרומות שיסייעו לנו לבצע את זה, וכמוני יש עשרות אנשים נפלאים שפונים לאנשים הקרובים להם בבקשה לעזרה. כל תרומה תסייע לנו להתקדם לעבר הגשמת היעד הזה עבור התינוקות הנטושים והבודדים. בשם המחבקות והמחבקים אני פונה ללב הטוב שלכם – אנא סייעו לתינוקות האומללים הללו כדי להמתיק ולו במעט את תחילת חייהם המורכבים. תרמו עשרה, 20 או 30 שקל, כמה שמתאים לכם. כל שקל הוא חשוב ונחוץ".

לתרומות לעמותת חיבוק ראשון לחצו כאן.