המרכז האקדמי ויצו (צילום: חגית הורנשטיין)
המרכז האקדמי ויצו (צילום: חגית הורנשטיין)

"האוניברסיטה עושה לנו תרגיל, עדיין אנחנו סוג ב'"

המרצים במרכז האקדמי ויצו אובדי עצות. הם מתלבטים באשר לשתי דרכי העסקה שהציעה להם אוניברסיטת חיפה ואשר שתיהן פוגעות בהם, נשיא המרכז כבר עם רגל וחצי בחוץ, והסכם המיזוג עדיין לא הוצג להם. מהאוניברסיטה נמסר בתגובה: "כחברי סגל מחויבת האוניברסיטה לדאוג להם ולהבטיח את רווחתם"

פורסם בתאריך: 18.6.23 18:08

ביום חמישי האחרון התקיים במרכז האקדמי ויצו מפגש של חברי סגל המרצים הקבועים עם רקטור אוניברסיטת חיפה פרופ' גור אלרואי, מנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיא שרון זייד והדיקנית המיועדת לאחר המיזוג פרופ' לאה פרץ שתיכנס לתפקידה מוקדם מהצפוי. נשיא המכללה פרופ' שמעון עמר נעדר מהמפגש, שכן בניגוד לדבריו על כך שהוא נשאר לעבוד עד לסוף חודש אוקטובר, הוא עוזב את תפקידו כבר בסוף יוני.

את המפגש יזם נשיא האוניברסיטה רון רובין, שיומיים לפני כן שלח למרצי המכללה הזמנה להיפגש איתו ועם הרקטור באוניברסיטה, אך כבר למחרת קיבלו המרצים עדכון על כך שהמפגש הועבר למכללה ושרובין לא ישתתף בו. המרצים, שכבר כמה חודשים חיים בחוסר ודאות באשר לתנאי העסקתם על ידי האוניברסיטה לאחר המיזוג, תלו תקוות רבות במפגש, אבל מאוד לא אהבו את ההתנהלות סביבו.

"אני לא יודע איך המיזוג הזה מתנהל ואיך הוא בכלל יקרה, כי נדמה ששני המוסדות מתכתשים ביניהם", אמר אחד מהם ל"כלבו – חיפה והקריות", "יום לאחר שקיבלנו הודעה על הכינוס באוניברסיטה, התקשרו אלינו ואמרו שהוא מתקיים באותו היום ובאותה השעה, רק לא באוניברסיטה אלא בויצו, ושרובין שהיה אמור לארח את המפגש לא יגיע. בעיני זה לא נורמלי שאת הכינוס הובילו אלרואי ופרץ, ושני הנשיאים לא השתתפו. איך יכול להיות שעמר, שעד סוף החודש הוא עדיין הנשיא שלנו והוא זה שפעל במשך שנים לאפשר את המיזוג הזה, אינו חלק מהמפגש? הרי מכיוון שלמרצים בויצו אין ועד, עמר הוא בעצם זה שמייצג אותנו".

מרצה נוספת הביעה את חששה מפני הבאות: "היתה לנו לפני כשבועיים ישיבת זום עם עמר, והוא אמר ששום דבר לא סגור ושיש לו חששות לגבי האיחוד. מבין השורות ניתן להבין שהוא לא עוזב מרצונו אלא די הבריחו אותו. יש סיכום, אבל אף אחד מהמרצים של ויצו לא ראה אותו. בעצם כל מה שנאמר לנו על ידי עמר משול לחתימה על הקרח. אז הוא אמר, הוא כבר לא שייך לפה".

איזו סיבה יש לויצו או לאוניברסיטה לא לעמוד בהבטחות?

"ממה שאנחנו שומעים, מעל ומתחת פני השטח, נדמה שעמר ספקן מאוד לגבי הסעיפים שכן סוכמו. הוא הביע את חששו אם הסיכומים יעמדו במבחן המציאות לאחר עזיבתו. הוא נשמע אומר שבאוניברסיטה לא יודעים להעריך את המיזוג הזה. כרגע מה שאנחנו מבינים זה שעשו לו תרגיל". 

באותה הדעה מחזיק מרצה נוסף: "עמר מטפטף את החששות שלו. הוא מבין שעבדו עליו. לדוגמה, קבעו מי תחליף אותו מבלי להיוועץ עם ויצו וללא שיתוף פעולה בין שני המוסדות. הוא הרי אמור היה להישאר עד אוקטובר ולחתום על כל הסעיפים, ועכשיו הוא עוזב ומשאיר את האונייה בלי קברניט. ב-2 ביולי מתחילה הדיקנית החדשה את תפקידה, ביחד עם עובדי מנהלה חדשים. ואנחנו נשארים עובדי עמותת ויצו שתמשיך לשלם לנו את המשכורת עד לסוף דצמבר, אך תחת הנהלת האוניברסיטה. זה לא נשמע הגיוני, אין לנו מושג איך הדבר הזה יתנהל, ואין לאף אחד מאיתנו מידע. המכללה במצב כלכלי מאוזן, אפילו יש לנו תוספת של מיליון שקל לתקציב האחרון, אבל לאוניברסיטה יש לא מעט בעיות של תקציבים, והם יקצצו בתקנים בשנה הבאה. אגב, גם בויצו החלו לקצץ".

מקצצים בשעות המרצים או מפטרים?

"גם וגם. יש צמצומים בקרב המרצים הזמניים. מרצים לרישום לא ילמדו כל השנה אלא רק סמסטר אחד, אבל יש גם פיטורים אגרסיביים של מרצים ללא קביעות שנכנסו לתוקף ב-31 במאי בהפתעה, בלי שהכינו אותם מראש. כרגע שום דבר לא נהיר, לא אומרים לנו כלום, ואנחנו ניזונים משמועות. על המיזוג הזה מתנהל משא ומתן של יותר מארבע שנים עם עורכי דין ועם אנשי כספים, אז איך מגיעים למצב כזה שמפילים עלינו גזרות משמים וחילופי הנהלה תוך שבועיים? הכל כל כך תלוש וזמני, אף מרצה לא ראה שום חוזה או אפילו טיוטת הסכם. חוסר הוודאות הזה משגע אותנו. למה לא לפעול בצורה מסודרת? למה לא לעדכן אותנו באופן רשמי? יש כבר ועדות קבלה לשנה הבאה ואנחנו רוצים לדעת מה אנחנו מלמדים, אבל הכל נעשה בכזו סודיות כאילו יש לנו עסק עם המוסד. לא מתאים למוסדות ציבור, ובטח לא לאקדמיה, שהדברים מתנהלים ללא שקיפות כמו במדינות עולם שלישי. הכל מתנהל בצורה חובבנית. אם היית שואלת אותי לפני חודש על עמר, לא הייתי יודע שהוא עוזב תוך שבועיים. כל המסרים הרי באו ממנו, וברגע שהוא יעזוב אף אחד לא יהיה מחויב למסרים שלו. התחושה היא, וגם הוא רמז לכך, שברגע האחרון יכול להיות תרגיל של האוניברסיטה. הרי יש לה עניין לא מוסתר – היא מעוניינת לחסוך כמה שיותר כסף, ולא מעניין אותה שום דבר אחר".

מה נאמר לכם במפגש, דובר על תנאי העסקה?

"הגיעו למין הסכמה – מי שרוצה להישאר עם קביעות ועם הוותק שצבר יוכל להמשיך לעבוד באוניברסיטה בתנאים של ויצו, שאלו למעשה התנאים של משרד החינוך, שזה אומר משכורת לא גבוהה, כמו של מורה בתיכון. המשמעות היא שתרוויח הרבה פחות מקולגה מהאוניברסיטה עם אותה דרגה ועם אותו ותק. מי שירצה להרוויח יותר, כמו כל איש סגל אוניברסיטאי, יתחיל מאפס מבחינת ותק. מי שיבחר במסלול זה יוכל ללכת למסלול של מרצה נלווה, שזה אומר שאחרי שנתיים וחצי יבחנו את הישגיו, ולפיהם ייקבע אם החוזה שלו יתחדש בתום שלוש שנים. אפשרות אחרת היא מסלול מחקרי, ורק האוניברסיטה קובעת אם אתה מתאים לכך. על פניו זה אמור להיות הישג, אבל בשטח ברור שלאוניברסיטה אין כסף לשלם למרצים שיבחרו ללכת לפי תנאי השכר שלה, ולמעשה נתנו לנו להבין שהם מעדיפים שנישאר בתנאים של ויצו. זה יקל עליהם. אלרואי אמר שאנחנו מרצים לכל דבר – נשתמש בספרייה, נקבל קרנות מחקר ונסיעות לפרויקטים בחו"ל במימון האוניברסיטה. הרבה דברים נשמעים יפה, הלוואי ויתקיימו".

נשמע שהסתדרתם.

"זה אמור להיות כתוב בהסכם שאף אחד מאיתנו לא ראה אותו. הכל רק דיבורים. הרבה תלוי בפגישות שיקיימו איתנו בשבוע הראשון של חודש יולי, אז יראו בדיוק כמה מרצים ממשיכים בתנאים של ויצו, שזה מקל על האוניברסיטה, וכמה יבחרו במסלול של מרצה נלווה. אחרי הפגישה נדמה שכ-90 אחוז יחליטו להישאר בתנאים הנוכחיים. כולנו עדיין מגששים באפילה, לא יודעים מה יקרה, ואפילו עלה החשש שיש פה תרגיל מצד האוניברסיטה. למה מרצה בעל ותק של 20 או 30 שנה צריך להתחיל מאפס? אין פה צדק".

הוותק הוא לא על צבירת שנים אלא על דרגה מקצועית, לכן מי שמאמין בעצמו עדיף לו לבחור במסלול נלווה.

"בסדר, אבל הכל זה בעל פה, את ההסכם לא ראינו. מרצים אחרים בויצו שאיתם דיברתי העלו חשש, וגם נרמז להם, שעושים לנו תרגיל משפטי. בכלל לא בטוח שההסכם סגור. אני מרגיש שמשהו פה לא תקין, האוניברסיטה בלעה אותנו והיא זו שמרוויחה המון – מבחינת יוקרה ותמיכה, ואולי היא תקבל תקציבים ואפשרויות. אז נכון, אמרו לנו שנהיה עובדי אוניברסיטה לכל דבר, שלא יהיה לנו ספק בכך, אבל מבחינת התנאים הפער בינינו הוא גדול, עדיין אנחנו סוג ב'".

 

 

פרופ' עמר, לפני כארבעה חודשים אמרת לנו ש"כמי שמייצג את העמותה ומנהל את המכללה הזו כל עוד כל האישורים וההסכמים לא יאושרו וכל התנאים המתלים לא יתקיימו, אף אחד חוץ ממני לא ינהל את המקום הזה". והנה, אתה עוזב בסוף החודש. זה אומר שהחוזה חתום?

"ראשית, החוזה נחתם כבר מזמן, ב-5 בינואר. בדרך היו הרבה מאוד שינויים והתאמות. התנאים המתלים עדיין לא קוימו – חלקם הגדול כן ויש כאלו שלא. שנית, אני לא עוזב בסוף החודש, אני לא יודע מי אמר לך את זה. אני עדיין מחויב לעמותה באופן ברור לחלוטין עד 31 בדצמבר. על כך אני והוועד המנהל שלי הסכמנו. יש תהליכים לא קלים שקורים מול האוניברסיטה, האם אני מרוצה מכולם? לא, חד משמעית לא. זה עדיין לא הסתיים, יש לנו ביום רביעי ישיבה של הוועד המנהל, ושם יצטרכו לקבל החלטות קשות לכאן או לכאן".

פלונטר.

"אני יכול להבין את העמדות של האוניברסיטה, ואני לחלוטין מבין את העמדה של עובדי המכללה ואנשי הסגל שלה. אני אומר שבמיזוג, גוף גדול כמו אוניברסיטת חיפה צריך לדעת להתנהג באצילות ולהבין את מה שמטריד את עובדי ויצו. הוא לא בהכרח חייב לשמור על כל הנהלים והתקנים שלו, וגם לא על התקנון שלו, אבל לפחות שייתנו לדור המדבר הזה להיות עובדי האוניברסיטה. באשר לעובדים שיגיעו אחר כך, אין ספק שצריך לעבוד לפי כל כללי התקנון של האוניברסיטה, אבל כרגע זה לא מצב רגיל. זה מצב שבו יש מיזוג עם מכללה מפוארת שיש לה עבר מפואר ואנשים מדהימים שהשקיעו כמעט את כל חייהם המקצועיים במקום הזה, ואי אפשר להתנהג איתם ולהתנהל מולם כאילו הם סיימו אתמול את הלימודים שלהם. זה לא עובד ככה. אני מקווה מאוד שכל הצדדים יבינו, יפנימו, ישקיעו ויגיעו למקום שמתאים לכולם. יש פה שני צדדים, אין רק צד אחד".

למה לא היית במפגש ביום חמישי?

"לא הוזמנתי". 

המרצים שלך הרגישו "נטושים". בהיעדר ועד שמייצג אותם, הם תלו תקווה בך.

"ראשית, לא הוזמנתי וחשבתי שיהיה נכון לא להידחף לשם. אני לא הולך לאן שלא מזמינים אותי. שנית, אני חושב שזה היה נכון שאנשים ישמעו את הדברים נטו, כמו שהאוניברסיטה מתכוונת, בלי תיווך. בכנות, זה היה לטובת העובדים שהם יפגשו וישמעו את האמת לאמיתה מהאנשים שאמורים להיות המנהלים שלהם בהמשך".

חישקו אותם? 

"אני לא חושב כך. אני יודע שההסכם שהגענו אליו הוא הסכם מעולה עבור כולם. לדעתי יש פה סוג של מניפולציה של איך מציגים את הדברים. הם לא חישקו אותם, הם פשוט הפחידו אותם, ולכן אני שמח שהם רואים את המציאות בפנים ויבינו מהו האיחוד הזה, לאן הולכים ואיך מתקדמים. אני חוזר ואומר – אני מבין את האוניברסיטה, היא עובדת על פי הכללים והתקנות שלה – השאלה היא עד כמה היא מוכנה לסטות מהדברים האלה כדי לקלוט כ-20 מרצים מרוצים שייכנסו ויעשו את עבודתם נאמנה ובמקצועיות המיטבית. הכל תלוי באיך מציגים את הדברים. כל הסכם הוא מיותר לחלוטין אם יש הבנה בין העובדים למעסיקים, ואני לא מתכוון לתנאי העסקה, כי הם לבחירת העובדים. תנאי העסקה שהולכים להינתן לעובדים הם בתנאים הטובים ביותר שאפשר להשיג, אין יותר מזה. השאלה היא איך הולכים להתנהג איתם בשלוש השנים הראשונות – האם הולכים ללוות אותם ולעזור להם להיקלט באוניברסיטה שעובדת על פי מחקר ולא על פי יישום? האם יעזרו להם לקדם את המקצועיות שלהם למקומות שיאפשרו להם לקבל דרגות בכירות וללכת לכיוון של קביעות? אני חושב שיש פה פספוס בהצגת הדברים. זה חלק מהמלחמה הפסיכולוגית שכרגע מתנהלת. אני מקווה שעובדי הסגל יהיו מספיק חכמים לעשות את הבחירות הנכונות והטובות, שבתפישתי הן שונות מהתפישה של האוניברסיטה".

שלושה מרצים שונים אמרו שמרגישים עליך שאתה לקראת עזיבה. אתה נינוח ומשדר חופשה.

"אני מרגיש שמח וחופשי בזה שאני חושב שאנחנו הולכים לנקודה של קבלת החלטה לכאן או לכאן. זה לא עניין של לעזוב או לא, זה משני לחלוטין כי יש ועד מנהל שהוא מעורב מאוד ויש יו"ר ועדת כספים שגם הוא מעורב מאוד, כך שזה לא נכון לומר שאין מי שידאג להם או אין מי שילווה אותם. המחויבות שלי לעמותה היא ללוות את התהליך הזה עד סוף השנה".

אולי העובדה שפרופ' פרץ תחל את עבודתה בפועל בתחילת החודש הבא דחקה אותך החוצה?

"על זה האוניברסיטה תחליט, אני לא מתערב במה שהאוניברסיטה תעשה או לא תעשה. מ-1 ביולי הם צריכים להתחיל להכין את השנה הבאה. התפקיד שלי זה לסיים את השנה הנוכחית. הכנת השנה הבאה צריכה להתחיל על פי ההסכם שאומר שעד סוף חודש יולי כל עובד יקבל הצעת עבודה ויידע לאן עתידו הולך. ושלא יתבלבלו, כי ב-1 באוגוסט, אם הדברים לא הושלמו כפי שנכתב בהסכם – אין איחוד. מבחינתי פרץ יכולה להתחיל לעבוד, האוניברסיטה יכולה לתכנן את השנה הבאה והם יכולים לעשות מה שהם רוצים, אבל אם בסוף יולי המרצים שלנו לא יקבלו הצעות עבודה או שהם לא יהיו מרוצים ואם הדברים לא יהיו לפי רוח ההסכם, הוועד המנהל יכול לקבל החלטה לצאת מכל העניין הזה. גם זה כתוב בהסכם".

מאוניברסיטת חיפה נמסר: "בפגישה ביום חמישי עם חברי הסגל של ויצו הבהיר להם רקטור האוניברסיטה פרופ' גור אלרואי כי מרגע המיזוג הם הופכים לחברי סגל של אוניברסיטת חיפה על כל המשתמע מכך, וכחברי סגל מחויבת האוניברסיטה לדאוג להם ולהבטיח את רווחתם. לאורך כל הדרך שמחנו לגלות חברי סגל יוצאים מהכלל שכל אוניברסיטה תתברך בהם. בניגוד לעולה מהדברים שנטענים, האוניברסיטה הציעה לכל חבר סגל לבחור בין שני מסלולים – מסלול אחד שמשמר את כל התנאים שצבר בויצו, כולל הוותק והקביעות; ומסלול שני של חבר סגל נלווה המקובל בקליטה של חברי סגל חדשים באוניברסיטה, אשר יאפשר להם להתקדם על פי מדדים אקדמיים, אך יאלץ לוותר על הקביעות. מתוך דאגה ושקיפות מלאים הציג הרקטור את כל היתרונות והחסרונות של כל מסלול והמליץ לחברי הסגל להתחיל במסלול ששומר על הקביעות שלהם, כאשר המעבר למסלול האקדמי נשאר להם פתוח והם יוכלו לבחור בו גם בהמשך. מיזוגה של מכללת ויצו לתוך אוניברסיטת חיפה הוא צעד משמעותי לחיזוקם של חיפה ואזור הצפון כולו, והתרומה של חברי הסגל של ויצו – ובקרוב של האוניברסיטה – היא משמעותית להצלחתו".

 

פרופ' שמעון עמר, נשיא המרכז האקדמי ויצו (צילום: יח"צ)

פרופ' שמעון עמר (צילום: יח"צ)

 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. אנונימי

    יש בויצו מרצים ללא תעודת הוראה! מחלקת לצילום עם בורות שאין קדמותה. בזבוז של 4 שנים מהחיים. מתייחסים לסטודנטים כמו ילדים שטנים בגן. ברור שצריך לפטר.

  2. אסוןמבמש בלהות

    היה ברור שאוניברסיטה גרועה כמו אונ' חיפה לא תוכל להתמודד עם לצרף תחתיה את ויצ"ו ורק תהרוס אותו לחלוטין.

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר