התערוכות החדשות במוזיאון חיפה לאמנות הן מחווה ליצירה הישראלית לדורותיה – מהקמת בצלאל ב-1906 ועד לאמנות עכשווית – ובתקופה של אבל ואובדן מציגות את היצירה המקומית כמקור לחוסן תרבותי. ארבע התערוכות הן "סובבת שמש אדמתי", "בבית: משכן האהבות והחרדות", "נטליה זורבובה חיה בציור" ו"פיראנזי: מראות רומא".
"סובבת שמש אדמתי"
מקבץ העבודות – מתנתה של לין שוסטרמן לאוסף המוזיאון – כולל בעיקר עבודות מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 – תקופת התהוותה של האמנות הישראלית. האוסף שנתרם עבר שימור ומחקר מעמיקים, שאפשרו הצגת עבודות נדירות בתערוכה. כך למשל, בזכות עבודת שימור התגלתה יצירה דו צדדית של נחום גוטמן משנות ה-30 של המאה הקודמת.
התערוכה היא נקודת מוצא למסע בתולדות הציור הישראלי, שממשיך לתצוגת הקבע של המוזיאון אשר מתמקדת בציור ישראלי משנות ה-50 ועד לשנות ה-2000, ומסתיים בתערוכות המתחלפות בקומה העליונה של המוזיאון שמציגות עבודות ציור ישראליות עכשוויות. פעילויות חינוכיות ומדריכים קוליים לילדים ולמבוגרים שנוצרו עבור התערוכות, יובילו את המבקרים לאורך תולדות האמנות הישראלית.
האמנים המשתתפים: פנחס אברמוביץ', גלעד אופיר, נחום גוטמן, חיים גליקסברג, פבל וולברג, אנה טיכו, מרדכי לבנון, אפרים משה ליליין, צבי מאירוביץ', יוחנן סימון, ישראל פלדי, משה קופפרמן וראובן רובין. אוצרת: לימור אלפרן.
האוצר הראשי של מוזיאון חיפה לאמנות ד"ר קובי בן-מאיר: "לפני כשלוש שנים התחיל המוזיאון בתהליך עומק של בחינה ביקורתית של האוסף שלו, הערכה שלו מחדש ועבודה על הרחבתו. אוסף שוסטרמן, הכולל יצירות מופת מראשית המאה ה-20, מצטרף לאוסף הקיים במוזיאון ונותן ביטוי לכל האסכולות שפעלו בישראל".
"שעת הילדים", יוחנן סימון, 1950 (צילום: יבגני איידל)
"בבית: משכן האהבות והחרדות"
ב-7 באוקטובר החרדה פרצה במלוא עוזה לתוך ביתם המוגן של ישראלים, והתערוכה הזו בוחנת את הנחמה שבהתכנסות במרחב הביתי ואת החשש ממה שמאיים להפר את יציבותו.
לתיאור פְּנים הבית מקום של כבוד בתולדות הציור. הנושא הסתמי לכאורה שימש מצע אידיאלי להתנסות באופני הבעה ציוריים חדשים. אדואר וּייאר (Édouard Vuillard), מגדולי האמנים הצרפתים של ראשית המאה ה-20, ניסח בתפנימיו האוונגרדיים שפת ציור חדשה. כחלק מהתערוכה קובצו יחדיו עשר עבודות יוצאות דופן של וייאר מאוספים שונים, ולצדו מציגים בתערוכה חמישה אמנים ישראלים עכשוויים שבוחנים סביבות ביתיות ושאלות הנוגעות לציור עצמו.
אחת מהעבודות המעניינות בתערוכה היא יצירת הווידאו "סלוקי" של ציון אברהם חזן, שצולמה ב-2019 בחדר האוכל של קיבוץ בארי. ארבעה גברים יושבים מסביב לשולחן חג ומציגים ארבע נקודות מבט שונות על מקרה של ירי ופגיעה מאש כוחותינו בנחל סלוקי בלבנון. לסרט משמעות נוספת בעקבות טבח 7 באוקטובר, כששניים ממשתתפי הסרט נרצחו בשבת השחורה.
מתוך "סלוקי", ציון אברהם חזן, 2019 (צילום: יוני זלובין ויניב לינטון)
במסגרת התערוכה, בגלריית BFAMI המוקדשת לפעילות לילדים מוצג "חדר משלי" – תוצאה של שיתוף פעולה בין האמנית הילה שפיצר והאדריכל אריאל ערמוני. ילדים ומבוגרים יוזמנו לצייר את החדר שלהם או את חדר החלומות שלהם על דפים בגודל של גלויה, ולמקם את החדר שלהם בתוך אחד מהחלונות של בניינים מעוצבים בתוך הגלריה שכל קירותיה יצוירו על ידי שפיצר.
רוצים להישאר מעודכנים?
"נטליה זורבובה חיה בציור"
באולם המרכזי של המוזיאון, וביחס ישיר לתערוכה "בבית: משכן האהבות והחרדות", תוצג תערוכת יחיד לאמנית נטליה זורבובה. היא נולדה במוסקבה ב-1975, עלתה לישראל ב-2004 וחיה ביפו. ב-2011 היא היתה ממייסדות הקולקטיב "הברביזון החדש", ותערוכות יחיד שלה הוצגו בין השאר במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (2019) ובארטפורט בתל אביב (2023).
בתערוכה מוצגים ציורי שמן גדולי מימדים של פנים הבית של זורבובה. בכל המקומות שבהם היא גרה – מוסקבה, ברלין או יפו – ציירה זורבובה בעיקר את פנים ביתה. המבט בסביבת המגורים הוא אמצעי להסתגל אליה, ודרך הציור היא מגלה את המקום. זורבובה מצטיינת בבנייה של קומפוזיציות מורכבות בפורמטים גדולים אשר שמורים על פי רוב לציורים היסטוריים, ואפשר לומר שעבודותיה הן ציורים היסטוריים על סיפורים לא חשובים לכאורה, על רקע חללים ביתיים עם כיסאות, עם שטיחים ועם עציצים. הנושא של זורבובה הוא התרחשויות בלתי מתוכננות של חיים במרחב הביתי, שמתנקזות לתוך קומפוזיציות פוטנציאליות.
"בבית, ערב", נטליה זורבובה, 2023 (קרדיט: יגאל פרדו)
"פיראנזי: מראות רומא"
בתערוכה מוצגים 17 תצריבים של רב האמן האיטלקי ג'ובאני בטיסטה פיראנזי, שעברו תהליך רסטורציה בשנה האחרונה. פיראנזי פעל ברומא באמצע המאה ה-18 – תקופה שבה העיר משכה אליה משכילים מרחבי אירופה. בתצריבים של פיראנזי מופיעים זה לצד זה שרידים מהעת העתיקה, כנסיות מימי הביניים המוקדמים, מבני פאר מתקופת הרנסנס ודמויות מהמאה ה-18. כל אלה ערוכים יחד בערבוביה,שמציגה את רומא כתל ארכיאולוגי של ידע וחיים.
"שער טיטוס", מתוך הסדרה "מראות רומא", ג'ובאני בטיסטה פיראנזי (צילום: מוזיאוני חיפה)
מנכ"ל מוזיאוני חיפה יותם יקיר: "הגבנו למלחמה ממש מתחילתה מתוך הבנה שזוהי שליחותנו בעת הקשה. בחודשים האחרונים יזמנו מאות פעילויות הפוגה והעשרה למשפחות המפונות ופעלנו בכל רחבי חיפה כדי לאפשר אי של שפיות. גם כעת ממשיכים כל מוזיאוני חיפה להיות פתוחים בחינם למשרתי המילואים ולמשפחות שפונו מבתיהן".
מוזיאון חיפה לאמנות, שבתאי לוי 26. פתיחה: חמישי, 1 בפברואר, שעה 19:00; הכניסה לקהל הרחב חופשית. נעילה: 30 ביוני 2024.
