התחושה המתקבלת בחשיפה של הצגות הפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים, שיתקיים ב־14-12 באפריל, היא שלמוזיקה הוענק תפקיד מרכזי בחלק ניכר מההפקות. כמעט שאין הצגה שבה כלים מוזיקליים אינם משמשים חלק אינטגרלי מהמופע. ההצגה הפותחת את הפסטיבל “אם פתאום אפגוש אריה” היא הפקה משותפת של תיאטרון חיפה ותזמורת המהפכה. בהצגה, שמבוססת על שירים וסיפורים על חיות של יוצרים קנוניים כמו לאה גולדברג, נורית זרחי, שלומית כהן אסיף ורפאל ספורטה, התזמורת נוכחת על הבמה ומשמשת חלק מההתרחשות.
גם בהצגה “קולות” יש נוכחות מוזיקלית בולטת, הפעם של התזמורת למוזיקה ערבית קלאסית של תרשיחא. את הרעיון להצגה הגה המוזיקאי פבלו אריאל. בהצגה הזו יש גם בשורה נוספת – היא מוצגת בערבית.
המנהל האמנותי של הפסטיבל איציק ויינגרטן והוועדה האמנותית בחרו עשרה מחזות מתוך כ־100 הצעות שנשלחו לפסטיבל.
מנכ”לית התיאטרון ניצה בן צבי רואה מכנה משותף נוסף להצגות: “תחושת השיתופיות ככוח מעצים ומקדם העסיקה השנה רבים מהיוצרים. רוב הצגות הפסטיבל השנה עוסקות בשינוי חברתית וסביבתי – יוזמה והתארגנות של בני נוער עובדי מסעדת מזון מהיר המוחים על תנאיהם, תמיכה אישית-הדדית וחברות בין נערות ב’זיתים’ וחשיבה סביבתית ב’הגשם של סבא אהרון’”.
ההצגה “הגשם של סבא אהרון” מבוססת על סיפור של מאיר שלו שבו כל העננים נתקעים במערה בהר וחייבים לחלץ אותם.
הצגה נוספת עוסקת בסיפור חייה של לאה גולדברג דרך עיניה של הסופרת שהם סמיט שחיברה את הספר “דודה לאה – מאת שומיש”, ובו אחיינה הבדיוני של גולדברג מנסה לכתוב את סיפורה של דודתו ומגלה את היכולת לברוא עולם ורגש באמצעות מילים.
ההצגה “החבר הכי טוב שלי” מתארת ידידות בין כלב נטוש לילד בודד. השניים יוצרים שפה פרטית, והיחסים ביניהם משנים את עולמם. הנוכחות הבימתית של יניב סוויסה בתפקיד הכלב היא מחשמלת, והעוצמה הרגשית שמשדרת הדיאדה כלב-ילד היא אינטנסיבית מאוד.
"סימני דרך" היא הצגה על ילדה המבקשת לאמץ כלב תועה ופוגשת במקביל חבר חדש – ילד הטוען שהוא בלש, כאשר ברקע המשבר המשפחתי המתהווה כאשר אביה עובר לעבוד בארץ אחרת, ובהדרגה מסתבר לה שהוא כנראה לא מתכוון לחזור. גם כאן עוצמת הרגש המובעת היא אינטנסיבית.
כמו בשנה שעברה, לנוער יוחדה מסגרת נפרדת שבה יועלו שתי הצגות: "סמיילבורגר", על נוער העובד בהמבורגרייה מנצלת ועל מלחמתם להקמת איגוד עובדים, כאשר בתפקיד מנכ”ל הרשת מופיע דליק ווליניץ שמגלם דמות ערמומית וכריזמטית; ו“זיתים” שעוסקת בנויה ציוני, נערה שמעריצה את הזמרת אדל ומאושפזת במחלקה להפרעות אכילה בגלל בעיית השמנה, אשר דרך המפגש שלה עם נערות אחרות במחלקה נחשף עולמה הסוער ועתיר הרגש.
כבכל שנה, החלק הצבעוני בפסטיבל הוא מסגרת מופעי הרחוב שבה משתתפות הצגות מארצות רבות כמו “האבירים” מבלגיה, זוכת פסטיבל הליצנים במילאנו, על שני אבירים שיוצאים להרפתקה ביער נידח. לביא זיטנר יציג את מה שעבר על משפחתו במסע הנדודים שלהם בארץ ברכב שהפך לבית.
ז’וליין קוטרו הצרפתי יהיה בוודאי אחד מהלהיטים של הפסטיבל כאשר באמצעים מינימליים הוא יוצר מופע ליצני מרשים. אל תפספסו את “ידיים למעלה” של ליאו פטרסן ההולנדי – יוצר הסרטונים של "רחוב סומסום" שבורא דמויות היסטריות.
