מכה להורים לילדים הלומדים בליאו באק שעתרו נגד חזרת התלמידים למבנה התיכון, אשר ממנו הוסרה בקיץ תקרת אסבסט: בית המשפט המחוזי סירב לדון בעתירה כפי שהוגשה, ושלח את העותרים לבצע מקצה שיפורים. הסיבה לך היא שלבית המשפט לא היה ברור על איזו החלטה מבקשים העותרים לעתור.
כפי שפורסם ב"כלבו – חיפה והקריות", ההורים הגישו את העתירה ביום שני לבית המשפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, וביקשו צו שימנע מבית הספר "לבצע כל פעולות אכלוס במבנה החטיבה העליונה בשל החשש החמור לבריאותם של בני אדם".
בהחלטתו כתב השופט מנחם רניאל: "בכתב העתירה לא ברור מהי ההחלטה שעליה מוגשת העתירה. בראש כתב העתירה נראה כאילו העתירה מכוונת להחלטה מ-19 בספטמבר (שמאשרת את החזרה לבית הספר; ש"מ) אך בתוכן כתב העתירה נטען גם נגד ההחלטות מ-31 באוגוסט ומ-1 בספטמבר. נוסף על כך, התצהיר אינו בהתאם להוראות תקנה 5 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים". על כך כתב השופט כי "יש לתמוך את העתירה בתצהיר שבו הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו. להסיר ספק – אין מקום להצהיר בתצהיר על טענות משפטיות".
רוצים להישאר מעודכנים?
עוד כתב השופט כי על פי תקנה 6, "המשיבים בעתירה יהיו הרשות שנגד החלטתה מכוונת העתירה, כל רשות אחרת הנוגעת בדבר, וכל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה. ככל שניתן להבין מהעתירה, הרשות שקיבלה את ההחלטה היא המשרד להגנת הסביבה. מנהלת אגף אסבסט במשרד להגנת הסביבה אינה רשות נפרדת מהמשרד. המשיבים 3 ו-4 (מפקחי האסבסט; ש"מ) אינם רשות, ואת ההחלטה מ-19 בספטמבר הם לא קיבלו. בנוסף, לא פורט כיצד הם עלולים להיפגע מקבלת העתירה. המשיבה 5 (עיריית חיפה; ש"מ) היא רשות הנוגעת בדבר. המשיבה 6 (מרכז חינוך ליאו באק; ש"מ) אינה רשות הנוגעת בדבר, ולא פורט כיצד היא עלולה להיפגע מקבלת העתירה. על פי תקנה 9, ככל שהעותרים מבקשים צו ביניים, עליהם להגיש בקשה נפרדת מהעתירה".
בסיום החלטתו כתב השופט רניאל: "העותרים יפרטו עד 21 בנובמבר את הפרטים שיש לכלול בכתב העתירה, ויגישו תצהיר כדין לתמיכה בעתירה. להסיר ספק, לא ניתנת רשות לטעון טענות או להגיש מסמכים מלבד התצהיר, והעותרים מצווים להימנע מכך".
