בית משפט השלום בחיפה דחה תביעה של עיריית חיפה נגד זוג הורים שלטענתה לא שילמו אגרת חינוך בסך של 946 שקל בשנת הלימודים תשע"ד (2014-2013) עבור ילדיהם שלמדו בבית הספר עירוני ה', וקבע כי התביעה הוגשה ללא צידוק.
בהחלטתה כתבה הרשמת הבכירה אילנה הדר כי "התביעה נדחית, הן מפאת השיהוי בהגשתה והן לגופה", וחייבה את העירייה בהוצאות משפט בסך 2,500 שקל וב-1,500 שקל נוספים על כך שעדת התביעה לא הופיעה לדיון ההוכחות בטענה שהיא חולה. "התובעת נדרשה להגיש תעודה רפואית המצדיקה היעדרות מדיון משפטי, ולאחר שלא עשתה כן חויבה בהוצאות", כתבה הרשמת הבכירה.
בפסק הדין נכתב: "ראשיתו של ההליך כתביעה על סכום קצוב בגין חוב אגרת חינוך (ביטוח תאונות אישיות ושאילת ספרי לימוד). התובעת (העירייה; ש"מ) טוענת כי הנתבעים לא שילמו את החוב בסך של 946 שקל בגין שנת הלימודים תשע"ד עבור שני ילדיהם שלמדו במוסדות חינוך המצויים בתחום השיפוט של התובעת. לטענת הנתבעים, התובעת הגישה את התביעה בשיהוי רב ממועד היווצרות החוב בשנת 2013; הנתבעים ביצעו את התשלומים בגין לימודי ילדיהם באופן סדיר ואינם חייבים דבר לתובעת; על אף שילדי הנתבעים המשיכו את לימודיהם גם בשנת 2014 הם לא נדרשו לשלם כל תשלום נוסף".
בנימוקי הדחייה נכתב: "התובעת השתהתה יתר על המידה בהגשת תביעתה. בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר הפעלת הליכי גבייה מינהליים נקבע העיקרון ולפיו הרשות המינהלית אינה רשאית להשתהות בגביית חובות, והובהר כי אין זה סביר שרשות מינהלית תנקוט הליכי גבייה מינהליים לראשונה וללא צידוק לאחר שנים רבות, תוך שהיא מעמידה את האזרח, בשל הזמן הרב שחלף, במצב שבו יקשה עליו להתמודד עם טענת החוב".
כמו כן נכתב כי העירייה לא הצליחה להוכיח שההורים אכן לא שילמו את אגרת החינוך: "אין ממש בטענות התובעת ולפיהן הנתבעים לא הוכיחו שהם שילמו את אגרות החינוך, שכן היא זו שצריכה להוכיח שלא עשו כן, וזאת לא עשתה". בהמשך התייחסה הרשמת הבכירה לטענת העירייה כי היא שלחה מכתבי התראה להורים על החוב: "התובעת הציגה חלק מדרישות התשלום וממכתבי ההתראה אשר נשלחו לנתבעים. כל שיש בפניי הוא מכתבי ההתראה עצמם ללא תיעוד על אופן שליחתם (למעט תיעוד כלשהו על ההתראה מ-27 במרץ 2018), ומכאן שהתובעת לא הראתה את היסודות הנדרשים לפקודת הראיות, וכל טענותיה בעניין זה הן כלליות וסתמיות". עוד נכתב כי המסמכים שצרפה העירייה "אינם עומדים בדרישות החוק לצורך היותם 'רשימה מוסדית'".
רוצים להישאר מעודכנים?
בחלק המוקדש לאמינות הצדדים נכתב: "עדותה הקצרצרה של הנתבעת לאור הוויתור על המשך חקירתה (מצד העירייה; ש"מ) היתה מהימנה עלי, והיא מצטרפת להתרשמותי משני הנתבעים בשלוש הפעמים שבהן הם התייצבו בפני. התרשמתי כי מדובר באנשים רציניים ואמינים, וכי לו היו יודעים על קיומו של חוב בן מאות שקלים הם היו משלמים אותו זה מכבר. אין זה סביר שאנשים שהקפידו לשלם אגרת חינוך במשך שנים רבות בגין שני ילדיהם יחליטו להפסיק לעשות כן דווקא בשלהי שנות התיכון".
על העדה מטעם העירייה נכתב: "התרשמתי כי העדה אינה בקיאה בנבכי התיק הספציפי, כי היא ניזונה ממסמכים שאחרים שלחו או הפיקו, ובתגובותיה לשאלות שנשאלה היתה אף מעין התנערות מהשאלות לגופן. כך למשל בתשובתה 'אני אברר לו?!' במענה לשאלה אם הנטל על האזרח להתקשר ולברר מה מקור החוב. ייאמר כי לא בכדי נרשמו סימן שאלה וסימן קריאה בפרוטוקול, וזאת על מנת להמחיש את הטון שבו נאמרו הדברים. מעבר לפן השירותי ולמערכת היחסים שבין רשות מקומית לאזרח, אני סבורה שיש בכך כדי להעיד על אי בקיאותה לכל הפחות בתיק הספציפי. לאור האמור, אני מעדיפה את עדותה של הנתבעת ומוצאת אותה מהימנה ואמינה עלי".
לאחר הדחיה אמרו ההורים ל"כלבו – חיפה והקריות": "במשך שלוש שנים לא שמענו מהעירייה, ואז פתאום הגיע מכתב ממשרד עורכי דין כאילו לא שילמנו לבית הספר. אמרנו להם שילכו להוצאה לפועל, ואז נגיע לבית המשפט. אם באמת לא היינו משלמים את כל תשלומינו היתה נמנעת מהילדים שלנו האפשרות להיבחן בבחינות הבגרות. כשקיבלנו את דרישת התשלום הרגשנו מרומים. אם זה היה סכום זניח של 50 שקל היינו משלמים ושוכחים מזה, אבל זה משהו מהותי וההרגשה היא שמישהו נכנס לך לארנק שלא בצדק, וזה מרגיז. עשרות הורים קיבלו מכתב דומה, ורבים מהם שילמו. אנחנו החלטנו להילחם על זה כי יש פה אי צדק".
לדבריהם, "כאשר המערכת הביורוקרטית מפילה עליך קנסות לא צודקים, זכותך להילחם בזה, והיה ותימצא צודק ימצו את הדין עם המערכת. עו"ד אליהו שורץ שואף שייצג אותנו עזר לנו בתביעה הבלתי צודקת, והעירייה נאלצה לשלם 4,000 שקל הוצאות. המסקנה להורי תלמידים במערכת החינוך היא – אם קיבלתם דרישת חוב בשיהוי רב, ללא הסבר מוכח, קחו עורך דין ועמדו על זכויותיכם".
