עיריית חיפה קיבלה תקצוב של 67,050 שקל עבור 447 תלמידים מפונים שמתאכסנים בעיר ולומדים בחינוך הפורמלי (לא כולל חינוך מיוחד) – כך עולה מדוח מיוחד שהוכן על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת לבקשת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לקראת דיון של הוועדה בנושא "המענים החינוכיים לילדי המפונים – סקירת משרד החינוך" שהתקיים היום (שני).
לפי הדוח, רשויות מקומיות שקלטו תלמידים במערכת החינוך שלהן תוקצבו ב-150 שקל לתלמיד לצורך השלמת ציוד אישי. נוסף על כך, למחוזות הוקצו סל שקלי וסל שעות שנועדו לבתי ספר שקלטו מספר גדול של תלמידים מפונים, וזאת לצורך תגבור והוספה של בעלי תפקידים נדרשים לקליטת התלמידים. חלוקת משאבים אלו נעשית לפי בקשת בית הספר או הרשות המקומית בהתאם לצרכים שעולים מהשטח.
עורכי הדוח מדגישים כי הנתונים מבוססים על דיווחי מצבת תלמידים של המנהלים והרשויות שנמצאת בתהליך של עדכון יומיומי, ולא בהכרח כוללים את כל התלמידים שנקלטו בכל המסגרות.
מבין ששת המחוזות של המשרד (צפון, חיפה, מרכז, תל אביב, ירושלים ודרום) מדורג מחוז חיפה במקום החמישי עם 39 מסגרות חינוך שנפתחו לעומת 84 בירושלים ו-106 בתל אביב. באשר למספר תלמידים במסגרות מדורג מחוז חיפה במקום הרביעי עם 1,540 תלמידים לעומת 1,865 תלמידים בירושלים ורק 901 תלמידים בתל אביב.
בדוח נכתב כי "על מנת להפעיל שירותי חינוך למפונים היה צורך לבנות מחדש את מסגרות החינוך ואת שיתופי הפעולה והממשקים בין גורמים אלה, זאת בתנאים של אי ודאות, שינויים תכופים והגבלות הנובעות מהמלחמה. על רקע זה נוצרו הבדלים גדולים מאוד בין השירותים שניתנים ברשויות קולטות שונות, בין יישובים מפונים שונים ואף בין מרכזי קליטה שונים. הבדלים אלה קשורים באופי של הקהילות והרשויות המפונות, במוכנותן למצבי חירום, בהיקף הפגיעה שחוו, ברצונות שלהן, בתהליך הפינוי ובאופן שבו שובצו הרשויות והקהילות המפונות בין רשויות ומרכזי קליטה, ובמשאבים שמצויים בידי הרשות הקולטת לצורך קליטת המפונים".
רוצים להישאר מעודכנים?
על הבעיות בשטח נכתב בדוח: "בין הגורמים השונים המטפלים בצרכי החינוך של התלמידים המפונים קיים חוסר בהירות בדבר הגורם הנושא באחריות ובסמכות לכל השירותים הניתנים לתלמידים. משרד החינוך עוסק בעיקר בצרכי התלמידים השוהים ולומדים במרכזי 'יחד' (מרכזים שפתח המשרד; ש"מ), הרשויות הקולטות מספקות מענה לתלמידים שנקלטו במוסדות החינוך ברשות, ואילו רשויות האם מתקשות בחלק גדול מהמקרים לעקוב אחרי התלמידים ולעמוד על הצרכים ועל המענים שניתנים להם בשל פיזור התושבים במוקדים מרובים וקשיים בהעברת מידע. נראה כי רוב משאבי התקציב ותשומת הלב של הגורמים במערכת מוקדשים לתלמידים המפונים השוהים במרכזי 'יחד' ולומדים במסגרות ייעודיות, בעוד שבפועל חלק גדול מהתלמידים אינם שוהים במרכזי הקליטה ולומדים במוסדות קיימים".
בדיון התייחסה נציגת משרד החינוך לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב (ש"ס) להביא לוועדה נתונים מלאים על היקף התלמידים המפונים והיכן הם לומדים: "יש לנו פער של 8,000 תלמידים, כאשר 4,000 מהם הם בגילאי לידה עד גיל 6 שההורים בוחרים שלא לשלוח למסגרות, ועוד 1,000 תלמידים המוגדרים נוער בסיכון. באשר ל-3,000 התלמידים האחרים – אנחנו יודעים איפה הם אבל הם לא מדווחים במצבת כי ברמה הטכנית לא הצליחו להקליד את כולם בשל התזוזות והמעברים של המשפחות".
טייב השיב: "הוועדה דורשת מהמשרד לקבל נתונים מדויקים על כמה תלמידים מפונים, כמה מהם מקבלים מענה, כמה לא מקבלים מענה ומדוע. בנתונים יש לכלול גם את התקציבים שהוקצו ועבור אלו שירותים, וכן נרצה לדעת כמה מתוך זה מומש וכמה טרם התקבל. לא ברור אם התקציב נלקח מהשוטף או מחירום. נוסף על כך, הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקדם תוכנית לתלמידים שאמורים להיות משולבים במסגרות הרגילות. הם נופלים בין הכיסאות, ובהרבה מקרים לא מקבלים את הסל המגיע להם".
