היסטוריה: כיכר היינריך היינה היא מבנן (אזור תחום בבניינים, בכבישים וברחובות) סמוך למרכז הכרמל בחיפה. מבנה הכיכר הוא מעין מלבן שבתיו הזוגיים בנויים על צלעו המערבית ובתיו האי זוגיים על הצלע המזרחית. בצדו הצפוני של המלבן ניצבים מגדל מים, תחנת כיבוי אש וקיוסק, במרכזו גן ציבורי, וגבולו הדרומי הוא רחוב צפרירים. עד לרכישתו של “הכרמל הגרמני” בידי גורמים יהודיים כמו למשל חברת הכשרת היישוב היה האזור לא מיושב והבתים הקרובים אליו היו באזור כיכר קלר (רחוב קלר פינת שדרות הנשיא כיום) והכפר כבביר. עם קנייתו של השטח ותחילת ההתיישבות היהודית בהר, שהיה קודם לכן בעיקר אזור נופש, נדרשו פרנסי האזור למצוא פתרון לבעיית חוסר המים. יעקב מושלי, מראשוני המתיישבים, הכיר את הצינור שהוליך מים ממעיין שיח לתחנה הראשית של הרכבת. מושלי תכנן למשוך מים מצינור זה אל בריכת אגירה. בשנת 1937 הקים מושלי מערכת שאיבת מים עצמאית למרומי הכרמל שכללה מגדל מים אשר מתנשא לגובה של 23 מטר והוא מצויד במד מפלס מים, אשר אותו תכננו יוחנן רטנר, עמנואל ילן (וילנסקי) ומהנדס המבנים ד”ר נוימן. מגדל המים הפך למרכזה של השכונה הצעירה, ובמשרדיו נערכו ישיבות של אגודת התושבים ושל האגודה ההדדית לאספקת מים. כמגדלי מים אחרים בארץ שימש גגו למטרות ביטחון והותקן עליו זרקור. בשנות ה־70 של המאה ה־20 החליטה עיריית חיפה להרוס את המגדל ולבנות במקומו חדש במטרה לשפר את אספקת המים לשכונה, אך תוכנית זאת לא יצאה אל הפועל.
מהי חומצת חלב? חומצת חלב היא מולקולה קטנה שנוצרת בתאי השריר ומפעפעת אל הדם. כאשר ריכוז חומצת החלב עולה בשריר ונוצר הפרש ריכוזים בין התא לדם, חומצת החלב מפעפעת אל הדם ומשם לשרירים פעילים ולאיברים אחרים ומשמשת כספק אנרגיה.
חומצת חלב מצויה בדם בכל מצב – במנוחה ריכוזה בדם הוא 2-1.5 מילימול לליטר, ובשעת מאמץ רמתה עולה בעקבות עלייה בקצב היווצרותה בשריר הפעיל, וקצב סילוקה ילך ויקטן.
רמות גבוהות של חומצת חלב יעלו את רמת החומציות בדם ויגרמו לעייפות, ובערכים גבוהים אף להפסקת העבודה. פרופיל חומצת החלב או הסף האנאירובי הוא העומס (קצב ריצה או הספק עבודה) שבו מופר האיזון בין ייצור חומצת חלב ופינוייה. זהו למעשה העומס או הדופק שבו נוכל להתמיד בפעילות בלי שריכוז חומצת חלב יעלה וימנע את המשך הפעילות.
בדיקת פרופיל חומצת חלב: כמה פעמים, למרות האימונים הקשים וההתמדה, אתם נוחלים אכזבה ומפח נפש מפני שההשקעה שלכן אינה מביאה תוצאות? ובכן, בדיקת פרופיל חומצת חלב היא הבדיקה היעילה ביותר לתכנון נכון של עצימות האימון.
קיימים בשוק שני מבחני מעבדה שמודדים ומעריכים את יכולתו האירובית של הספורטאי – פרופיל חומצת חלב וצריכת חמצן מירבית. בדיקת פרופיל חומצת חלב מיועדת בעיקר לספורטאי סיבולת כמו רצים, רוכבי אופניים, שחיינים ומתאמנים בחדר כושר על היכולות האירוביות שלהם. מאמנים ומדריכים יפיקו תועלת רבה מניתוח תוצאות המבדק לתכנון האימון לצורך השגת תוצאות מירביות.
כיצד נקבע פרופיל חומצת חלב? הפרופיל נקבע במעבדה במבדק מאמץ על ארגומטר שמותאם לאופי הענף של הספורטאי. וכך, רץ ייבדק על מסילה נעה, רוכב אופניים ייבדק על ארגומטר אופן או על אופניו, חותר ייבדק על סימולטור חתירה וכו’ . מבדק המאמץ הוא מדורג – ממאמצים קלים מאוד עד למאמצים עצימים ביותר. במהלך הבדיקה נלקחות מהנבדק דגימות דם (לרוב מהאצבע או מתנוך האוזן) לצורך קביעת ריכוז חומצת החלב שבו, וכן נמדד הדופק בסוף כל שלב (משך כל שלב הוא ארבע דקות).
תוצאות המבדק יכולות לשמש כהתוויה לתכנון האימון כדי להשיג את מטרות האימון. קצבי הריצה ותוואי הדופק יגזרו את עומס העבודה (קצב ריצה או ההספק) ואת הדופק לאימון חימום או שחרור, לאימון אירובי נרחב, לאימון אירובי עצים, לאימון טמפו ולאימון לשיפור צריכת החמצן המירבית.
רוצים להישאר מעודכנים?
חוק הספורט מחייב ספורטאים פעילים הרשומים באיגודים השונים לבצע בדיקת מאמץ לפחות אחת לשנה, אבל רוב האנשים שעוסקים בפעילות גופנית הם ספורטאים חובבים, שברוב המקרים קובעים מה הם יכולים לעשות ומה לא לפי ההרגשה שלהם. מצד אחד ברור שיש פער אדיר בין אורח החיים של ספורטאי מקצוען לזה של חובבן, ומצד שני נוצר בשנים האחרונות מעמד ביניים שהולך וגודל. שם אפשר למצוא רצי מרתון ואולטרה, טריאתלטים ואנשי ברזל, שלמרות שמדובר אצלם בתחביב, הם משקיעים בו הרבה זמן, כסף ובעיקר רצינות.
ווייז: נחנה את הרכב בכיכר היינריך היינה בכרמל.
האימון: היקפו של הכיכר הוא 580 מטר, ואנו נקיף אותה עשר פעמים (ובסך הכל, 5,800 מטר).
פעמים 1 ו־2: נקיף את הכיכר פעמיים בריצה קלה, ואחר כך נערוך מתיחות אקטיביות.
פעמים 3 ו־4: נקיף את הכיכר בריצה בדרגת קושי נשימתי 5.
פעמים 7-5: נקיף את הכיכר בריצה בדרגת קושי נשימתי 8.
פעמים 10-8: נקיף את הכיכר בריצה בדרגת קושי נשימתי 9.
זמן המנוחה בין כל הקפה יהיה 90 שניות.
רצוי להצטייד בסטופר כדי לבדוק אם קצב הריצה משתנה בסיבובים 10-5. שימו לב – עלולה להופיע תחושת בחילה כתוצאה מהתחמצנות.
בתום האימון ננוח במשך חמש דקות, ואחר כך מומלץ לבצע מתיחות של השרירים הארבע ראשיים, של שרירי הירך האחורית ושל שרירי התאומים, כאשר לכל שריר בכל רגל יש להקדיש 90 שניות.
אז כל מה שצריך זה ללבוש את בגדי הספורט, לקרוא את הטור, לצלם את עצמכם בעת ביצוע האימון, להעלות את התמונה בדפי הפייסבוק “כלבו – חיפה והצפון” או “סטודיו 2aim”, ולהיכנס להגרלה שהפרס שלה הוא שבועיים של אימונים אצלי בסטודיו.
הכותב הוא פיזיולוג, אולטראמרתוניסט, מאמן כושר והבעלים של סטודיו 2aim. לפרטים נוספים: 2aim.co.il
