בשבוע שעבר חגג קלמן מיידלר פעמיים – גם 32 שנה לפתיחת הפאב שלו קלמנ'ס וגם את יום הולדתו ה-65 – בנוכחות עשרות מחבריו ויושבי הקבע של הפאב.
כאשר מיידלר פתח את קלמנ'ס – הפאב שנושא את שמו בקצה רחוב הנמל – זה היה אחד מהפאבים הבודדים בעיר התחתית בחיפה. הנגרייה שפעלה במקום הפכה לפאב בסגנון אנגלי מסורתי, שהצליח לשרוד לצד מוסדות מפוארים אחרים כמו העוגן והסנדק אשר הוכיחו שאיכות היא לא מילה גסה. עד היום מקפיד מיידלר לערוך מדי יום את קניית המוצרים לפאב בעצמו.
"אהבה. רק אהבה", כך הוא מסביר את החשיבות שהוא רואה בשמירה על איכות, "אנשים בשוק אומרים שאני בוחר עגבנייה כאילו אני מסתכל על שד של אשה, שלא יהיה לה אפילו פצע קטן. אני זה שקונה את כל המצרכים לפאב – זו האהבה שציינתי. כשפתחתי את קלמנ'ס לא היו הרבה פאבים בעיר התחתית. העוגה התחלקה בין שלושה-ארבעה מקומות והיתה הרבה יותר עבודה. היום יש יותר תחרות, וזה דבר בריא. העיר התחתית התעוררה. במקום עכברושים, נרקומנים וזונות פתאום אתה רואה ב-4:00 לפנות בוקר חבר'ה צעירים. זאת אווירה סבבה. המעבר של מקומות בילוי לעיר התחתית פגע בכרמל, וזה מוכיח שוב שבחיפה אין מספיק אנשים כדי לקיים כמה מוקדי בילוי".
מיידלר. "במקום עכברושים, נרקומנים וזונות פתאום אתה רואה ב-4:00 לפנות בוקר חבר'ה צעירים"
רוצים להישאר מעודכנים?
לפני כשנה הוא הפך את המקום לטברנה עם עיצוב שמזכיר חמארה בסלוניקי במקום פאב אנגלי, עם מוזיקה יוונית שמתנגנת ברקע ועם מנות בתפריט שהתעדכנו בהתאם.
“בהתחלה לא היתה כוונה כזו", הוא מספר, "נסעתי לטיול תענוגות ביוון שהפכך לטיול שורשים, וכשחזרתי לארץ הסתכלתי על המקום שלי שבמשך 30 שנה היה פאב אנגלי ואמרתי 'אבא שלי בחיים לא היה בסקוטלנד ואמא שלי בטח לא היתה באנגליה, אני חוזר הביתה'. אז סגרתי את הדלת, צבעתי את הקירות, ואני מאושר. הוצאנו מהתפריט מאכלים כבדים, הכנסנו אליו מאזטים והבאנו אוכל יווני”.
למרות שחלק מהלקוחות שהיו רגילים לקונספט הקודם התקשו לקבל את השינוי, מיידלר לא מתחרט על הצעד שעשה: "יש כאלה שלא קיבלו את המהלך ויש כאלה שכועסים. אני מתנצל בפניהם אבל רוצה שיבינו אותי. מי שבא ברוך הבא”.
