מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (רביעי) דוח מיוחד על אכיפת החוק באירועי שומר החומות, ובו הוא קובע כי "ההתפרעויות האלימות באירועי מבצע שומר חומות חשפו ליקויים משמעותיים בפעילות המשטרה. אלה גרמו לפגיעה חמורה בביטחון האישי הבסיסי ביותר אשר להם זכאים אזרחי המדינה. על גורמי אכיפת החוק לתקן את הליקויים המשמעותיים על מנת למנוע הישנותם. חייבים להחזיר את תחושת הביטחון הבסיסית לאזרחי ישראל".
עוד קבע המבקר כי "ממצאי הביקורת ומכלול הנסיבות שבהן פועלת המשטרה יחייבו את ראש הממשלה ואת השר לביטחון הפנים, ובאמצעותם את ממשלת ישראל, את המשטרה, את השב"כ ואת מערכת הביטחון כולה, לתת את הדעת על שורה של סוגיות מרכזיות שעלו בדוח, ובהן יכולת המשטרה להתמודד עם מערכה רב זירתית מורכבת, חיזוק המודיעין והעברת המידע, חיזוק מערך המילואים של משמר הגבול, הסדרת ממשקי משטרה-שב"כ וההתבססות על מודל הפעלה המבוסס על תגבורים. על הפרקליטות לפעול למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני".
דוח המבקר עסק בשורה של נושאים הקשורים למבצע שומר חומות: בנושא השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה נכתב בדוח כי "בחודש מאי 2021, בזמן מבצע שומר החומות, התרחשו ברחבי ישראל תקריות אלימות והפרות סדר חמורות בעוצמות גבוהות ובהיקפים נרחבים. במהלכן נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות (ובכללם כ-306 שוטרים) בכ-520 מוקדי אירועים מתועדים, שבשיאם השתתפו, על פי הערכת גורמי ביטחון מוסמכים, כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל. כ-3,200 נעצרו, מהם כ-240 יהודים. בחינה של אירועי שומר החומות מלמדת על ליקויים משמעותיים שנפלו בפעילות המשטרה – לקראת האירועים ובמהלכם, בהיערכותה לאירועי הפרות סדר רב זירתיים בכלל ובערים המעורבות בפרט ובמוכנותה אליהם. התגלו פערים בחלוקת האחריות בין המשטרה לשב"כ בנוגע למודיעין בתחום הסדר הציבורי ובממשקים שבין הארגונים בתחום זה, אשר תרמו לפערים המודיעיניים המשמעותיים שבאו לידי ביטוי בהתמודדות עם אירועי שומר החומות. פערים עלו גם בהיערכות המשטרה ובאופן עמידתה בפועל באתגרי השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות בעת שגרה".
המבקר הוסיף כי "ליקויים ופערים אלו מקשים מטבע הדברים על המאבק בפשיעה ועל שמירת הסדר הציבורי בעתות שגרה, ויש בהם מעין קיבוע של נקודת פתיחה שלילית להתמודדות עם אירועי הפרות סדר עתידיים, אם יתרחשו. משום כך הם מחייבים חשיבה יסודית ומעמיקה בתחומי בניין הכוח והפעלתו, במערכת הביטחון בכלל ובמשטרה בפרט".
באשר למודיעין שבו נעשה שימוש במבצע כתב המבקר: "כדי שמודיעין יהיה אפקטיבי הוא חייב לחלחל לדרגי השטח. בהקשר זה נדרשת עבודה שיטתית על מנת להבטיח זרימה של המודיעין לכלל הצרכנים הרלוונטיים". עוד חושף הדוח כי "אירועי שומר חומות שיקפו חולשה ניכרת של מערך המילואים של משמר הגבול. אם יש כוונה להסתמך על מערך זה בהתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים, נדרשת עבודה משמעותית בבניין הכוח שלו במכלול תחומים". המבקר התייחס גם לממשקים בין ארגוניים וכתב: "הממשקים בין גופי הביטחון השונים בכל הנוגע להתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים אינם סדורים, תפקודם אינו מיטבי והם אינם מביאים למיצוי מיטבי של יכולות. הדבר בולט במיוחד בממשק שבין המשטרה לבין שב"כ. נראה שנדרשת בחינה כוללת של סמכויות הגופים השונים, האמצעים, הציוד וסדר הכוחות שעומדים לרשותם, חלוקת האחריות ביניהם, קביעת נוהלי עבודה ובניית מנגנונים לשיתופי פעולה שיבטיחו פעילות מושכלת ומתואמת בהתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים".
המבקר אף ממליץ כי "המשטרה והפרקליטות יפעלו למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני".
מבקר המדינה מצא כי בשנים 2020-2018 תחנות משטרה בערים מעורבות לא סיווגו תיקים על רקע לאומני, וכתוצאה מכך לא טיפלו בתיקים בהקשר הלאומני שלהם. נוסף על כך נמצא כי פעילות המשטרה בערים מעורבות נשענת במידה רבה על תגבורים, על פעילות נרחבת של המפקדות המשימתיות, על שוטרים שמסופחים באופן זמני לתחנות אלה, על שוטרי שח"ם ועל מתנדבים: "יצוין כי יש מחסור בשוטרים לשם איוש מלא של ניידות. כך לדוגמה, בפברואר 2021 נעשתה בדיקת מדגם הפעלה של ניידות בתחנות המשטרה בלוד, בעכו וביפו. מבדיקה זו עלה כי בשלוש התחנות יש מחסור של צוותים מלאים המורכבים משני שוטרי קבע בניידות. עוד עלה כי מקרב הצוותים הפועלים בתחנות, כ-74% בממוצע הם צוותים המוגדרים "חסרים", כלומר הצוות שבניידת מורכב משוטר קבע ושוטר שח"ם או מתנדב".
כמו כן צוין בדוח כי "שלושה רכזי מודיעין מתחנת לוד, ארבע מתחנת יפו ושלושה מתחנת עכו אינם דוברי השפה הערבית. עוד עלה כי תשעה רכזי מודיעין משלוש התחנות לא שולבו במחזורי ההכשרה ללימוד השפה הערבית. מצב זה עלול להשפיע במישרין על יכולתם לבצע את תפקידם באופן מיטבי, שכן כשליש מהתושבים בערים אלו משתייכים לאוכלוסייה הערבית, וממילא חלק ניכר מהמידע המודיעיני יהיה בשפה הערבית. בנסיבות אלו אי-ידיעת השפה יכולה להביא לחסר בתמונת המודיעין".
עוד מצא מבקר המדינה כי "במקרים רבים, בפרט בימים הראשונים של המבצע, לא נתנה המשטרה את המענה המבצעי הדרוש אל מול האיום שהיא עצמה הגדירה, ודאי שלא בטווחי זמן רלוונטיים. הפערים במענה המשטרתי באו לידי ביטוי באי מתן מענה לפניות תושבים למוקד. עוד על הפערים במענה המשטרתי ניתן ללמוד מכך שעד שהוחזרה שגרת החיים למסלולה תועדו מאות מוקדי אירועים שבהם נהרגו שלושה אזרחים, נפצעו מאות אנשים ונגרמו נזקים כבדים לרכוש". לדבריו של אנגלמן, "באירועי שומר חומות התגלו ליקויים תפקודיים משמעותיים במערך המודיעין המשטרתי ובמימוש אחריותו למתן התרעה מפני האירועים, לגיבוש תמונת מודיעין משקפת לקראת האירועים ובמהלכם, ולהזרמת מידע רלוונטי שיאפשר התמודדות אפקטיבית עימם. הקשב המשטרתי הופנה בעיקר להתמודדות עם אירועים בירושלים. גם לאחר שפרצו האירועים, עדיין היו חוסרים גדולים במודיעין ובמידע קונקרטיים, וכן פערים מהותיים בהעברת מודיעין ליחידות בשטח. לא גובשה תמונת מודיעין משקפת שתוצג לפני הדרגים המתאימים ותסייע בקבלת החלטות ובהתמודדות מיטבית עם האירועים, הן ברמה הארצית ובראייה כוללת, והן ברמות האזוריות-מקומיות ובהיבטים טקטיים".
כמו כן מצא מבקר המדינה כי "המשטרה לא הפעילה מערך איסוף שיתמקד בנושא הסדר הציבורי. במסגרת זו המשטרה לא הקצתה רכזי מודיעין בהיקפים הנדרשים לכיסוי תחום הסדר הציבורי בכלל ובערים המעורבות בפרט, לא פעלה בהיקפים הנדרשים לאיתור מקורות בנושא זה ולהפעלתם, לא הכווינה מקורות קיימים לאיסוף מידע בתחום הסדר הציבורי, ולא מיפתה ולא סימנה גורמים קיצוניים העלולים לחולל ולהגביר פעילות בלתי חוקית בתחום הסדר הציבורי".
אנגלמן ציין כי "בחודשים שקדמו לאירועי שומר החומות זיהו בשב"כ מגמה של עליית מתח במגזר הערבי ועמדו על פוטנציאל הסיכון הגלום באפשרות להתפרצות לרבות בהקשר של חיכוך בין יהודים לערבים באזורים מעורבים. עם זאת, בשירות העריכו כי האירועים שהתרחשו בפועל הם מקומיים, והדגש העיקרי ניתן על ירושלים. עוד נמצא כי שב"כ, כמו המודיעין המשטרתי, לא סיפק התרעה מפני אירועי שומר החומות ולא גיבש תמונת מודיעין משקפת ביחס לעוצמתם, להיקפם ולחומרתם של האירועים. בפעילות שב"כ בערים מעורבות במהלך שומר החומות הוא נתקל בקשיים מבצעיים על רקע בעיות תיאום עם המשטרה. הפערים המודיעיניים בהתמודדות עם הפרות סדר בכלל ובאירועי שומר החומות בפרט נוצרו או התרחבו בהיעדר הסדרה ברורה של שיתוף הפעולה ושל חלוקת האחריות בין המשטרה לשב"כ בנושא זה. גם בתחום המודיעיני, דגש המשטרה נטה בעיקר לכיוון האתגרים הפליליים, ואילו שב"כ מיקד את מאמציו המודיעיניים בעיקר בסיכול טרור ופעילות חבלנית. במציאות זו, תחום הסדר הציבורי על רקע לאומני לא זכה למענה המודיעיני המיטבי הדרוש על סמך פעולה מתואמת של שב"כ והמשטרה".
התפרעויות של ערבים במושבה הגרמנית במהלך מבצע שומר חומות
רוצים להישאר מעודכנים?
המבקר הדגיש כי "המשטרה לא נערכה למתן מענה מבצעי הולם לאירועי הפרות סדר המוניות ואלימות ולפגיעות בנפש וברכוש, כפי שהתרחשו בזמן אירועי שומר החומות. בהקצאת הכוחות בימים שקדמו לאירועים ניתן דגש רב על תגבור מחוז ירושלים על חשבון מחוזות אחרים שנלקחו מהם כוחות רבים. כוחות אלו חסרו להם בהתמודדות עם האירועים שפרצו לאחר מכן, ובוודאי בשלבים הראשונים. בימים הראשונים לאירועי שומר החומות, שבהם היקף האירועים ועוצמתם היו גבוהים, לא העמידה המשטרה את כוח האדם הנדרש להתמודדות עימם".
לדבריו, "מצבת הכוחות בלוד ובעכו במועדים שבהם פרצו האירועים היתה קטנה ולא היתה מסוגלת לתת מענה הולם לאירועים. בשיא האירועים בלוד לא זכו אלפי שיחות של תושבים (כ-2,836 שיחות בין 11 ל-13 במאי 2021), שפנו למוקד המשטרתי בגין מצוקה שאליה נקלעו או כדי לדווח על תקרית שהיו עדים לה, לקבל מענה משטרתי כלשהו. אלפי פניות אחרות (כ-4,059 אירועים), שנענו ואף הובילו לפתיחת אירועים, לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי. עומס גדול בפניות למוקד 100 הורגש בכל רחבי הארץ, ונוצר קושי במתן מענה יעיל לפונים. מוקד 100 כשל בתפקידו באירוע, שבו נדרש יותר מתמיד תפקודו המיטבי. במצב דברים זה יש משום פגיעה ניכרת בתחושת הביטחון האישי של האזרחים. על רקע זה התפתחו התארגנויות מקומיות של תושבים וגורמים נוספים להתמודדות עם האירועים".
הדוח חושף גם כי "המשטרה לא היתה מצוידת בהלימה לתרחישי הייחוס שהיא הגדירה לעצמה. כך, על פי תרחישי המשטרה נדרשה היערכות להתמודדות עם אירועים שעשויים להימשך 20 יום, אלא שהמלאים היו רחוקים מלשרת את היעדים האלו. כפועל יוצא מכך המשטרה התייצבה לאירועי שומר החומות כשהיא במחסור ניכר של אמצעים לפיזור הפגנות (במחוז חוף אזל מלאי אמצעי לפיזור הפגנות כבר ביום הראשון לאירועים, וגם הכוחות שפעלו במחוז מרכז סבלו מחוסרים), ובפערים ניכרים באספקת אמצעי קשר וציוד מיגון לכוחות בשטח (באירועי שומר החומות היה מחסור כללי בציוד מיגון אישי לשוטרי סיור, לרבות קסדות ואפודים; במחוז מרכז היה מחסור בציוד מיגון אישי; במפקדת מג"ב חוף היה חוסר תמידי בציוד מיגון עיקרי; גם בתחנת עכו היה מחסור בקסדות ובחליפות מיגון; במחוז תל אביב לא היה מיגון לניידות ולרכבי סיור, וגם במיגון כלי הרכב ביחידות מג"ב התגלו חוסרים). יחידות מבצעיות נפרסו בשטח בלי שהוקצו להן רכבים המתאימים לאופי המשימות ובכמות ההולמת את היקף הכוחות. פערים אלו פגעו בזמינות הכוחות, הגבילו את יכולותיהם, פגעו בתפקודם וביכולת השליטה והפיקוד על האירועים, היה בהם כדי לסכן את השוטרים, והם גרמו לפגיעה ניכרת במענה המבצעי של המשטרה לאירועים".
לדבריו של אנגלמן, "אין אחידות בנתוני המשטרה בנוגע למספר העצורים. יש פער של כ-1,000 עצורים בין נתוני חטיבת החקירות (כ-3,200) לנתוני מדור מחקר וסטטיסטיקה (כ-2,200). כמו כן, מספר המעצרים שבוצעו ומספר כתבי האישום שהוגשו על רקע אירועי שומר החומות הם מועטים באופן יחסי להיקף אירועי האלימות, לחומרתם, למאפייניהם ולמספר המשתתפים בהם. על פי נתוני חטיבת החקירות נעצרו כ-3,200 אנשים, ואילו כתבי אישום הוגשו נגד כ-574 חשודים בלבד (18 אחוז מכלל העצורים). בערים עכו, לוד ויפו נעצרו כ-276 אנשים והוגשו כתבי אישום נגד כ-90 חשודים (33 אחוז), מהם כ-48 חשודים הועמדו לדין בעבירות טרור (27 אחוז), בעבירות ממניע של גזענות (16 אחוז) ובעבירת טרור עם מניע גזעני (11 אחוז). נמצאו פערים בנוגע ליכולות התיעוד של המשטרה, ובכלל זה ביכולתה לאסוף ראיות צילומיות נגד חשודים במעורבות באירועי הפרות הסדר. כמו כן תוגברו תחנות משטרה בחוקרים חסרי ניסיון בתחקור אירועי הפרות סדר על רקע לאומני ובחוקרים שאינם דוברי ערבית. לא נאספו בעניינם של חשודים רבים די ראיות, עצירים שהשתתפו במהומות שוחררו, והתיקים בעניינם נסגרו בלי שהוגשו כתבי אישום נגדם בגין השתתפותם בהפרות הסדר".
חיפה, מאי 2021
דוח נוסף של המבקר שפורסם היום עוסק בשירותים מוניציפליים בערים מעורבות. לפי הדוח, "סקירת החלטות הממשלה המרכזיות שהתקבלו בנושא שיפור מצב החברה הערבית בשנים 2020-2010, אשר הסתכמו בתקציבים בהיקף של יותר מ-19 מיליארד שקל, מלמדת כי למעט החלטות נקודתיות לגבי האוכלוסייה הערבית בירושלים, הן אינן חלות על התושבים הערבים בערים המעורבות. כפועל יוצא מכך, האוכלוסייה הערבית ביישובים אלו לא קיבלה תקציבים ייעודיים, לא זכתה להתייחסות ייעודית ולא גובשה מדיניות סדורה בנוגע אליה. יצוין כי החלטות הממשלה משנת 2021 התייחסו לראשונה לתושבים ערבים בערים מעורבות וכללו תקציב לערים המעורבות בהיקף של כ-300 מיליון שקל לשנים 2026-2022. עוד נמצא כי משרד המשפטים, משרד הפנים והמשרד לשוויון חברתי לא קבעו הגדרה למונח 'ערים מעורבות', ומההגדרה הקיימת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא ניתן ללמוד על התבחינים לסיווג יישוב כיישוב מעורב, ובכלל זה מספר התושבים הערבים או שיעורם".
אנגלמן ציין כי "בכל הערים המעורבות שנבדקו, שיעור העובדים הבכירים הערבים קטן לעומת חלקם באוכלוסיית העיר. בחיפה שיעורם הוא 7.7 אחוזים, בלוד אחוז אחד, בנוף הגליל חמישה אחוזים, בעכו תשעה אחוזים, בתל אביב-יפו 1.5 אחוז וברמלה כלל אין עובדים בכירים ערבים. בעיריות לוד, נוף הגליל ועכו נמצא כי שיעור העובדים הערבים קטן משיעורם בקרב תושבי העיר".
בביקורת נמצא כי מתוך 500 נכסים שהקצו הערים המעורבות שנבדקו, חמישה נכסים הוקצו לגופים המשתייכים לאוכלוסייה הערבית: "העיריות נוף הגליל ועכו לא הקצו נכסים לגופים מהאוכלוסייה הערבית, עיריית חיפה הקצתה שני נכסים, עיריית לוד הקצתה שני נכסים ורמלה הקצתה נכס אחד. נמצא כי מספר קטן של גופים ערביים פנו לבקשת הקצאה בכל הערים המעורבות שנבדקו. בנוסף, שיעור התמיכות שניתנו לגופים מהחברה הערבית מתוך תקציב התמיכות של העיריות חיפה, נוף הגליל, עכו ורמלה היה קטן משישה אחוזים. הערים המעורבות שנבדקו לא בחנו את צורכי האוכלוסייה הערבית המתגוררת בתחומן, לרבות בנושאי הדת, הרווחה, הנוער והתרבות, את הגורמים למיעוט הבקשות המוגשות לתמיכה מצידה ואת החסמים הקיימים בנושא".
אנגלמן המליץ כי משרד הפנים יפעל להבהרת המצב המשפטי המחייב בכל הנוגע למתן ייצוג הולם לחברה הערבית ברשויות המקומיות, יפעל לקדם ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית בקרב העובדים בערים המעורבות ויבחן דרכים נוספות לעידוד שילובם בקרב העובדים, וישקול הטמעת מנגנון שיביא לכך שבוועדות המרכזיות בעיריות אלה יהיה ייצוג הולם לתושבי הרשויות, מבלי לפגוע באיזון שנקבע בין סיעות המועצה השונות. עוד מומלץ כי הערים המעורבות יבחנו צעדים לשילוב האוכלוסייה הערבית בשורותיהן, לרבות בתפקידים בכירים, וכן בוועדות המרכזיות הפועלות בעיר ובמוקדי קבלת החלטות".
