שלוש שנים אחרי שנלחמה על חייה בקריה הרפואית רמב"ם ואיבדה את בתה הבכורה שנולדה מוקדם מהצפוי בגלל מחלת כליות חמורה, לינה סוואד, בת 25 מהמועצה האזורית בענא, חזרה אל בית החולים כדי לסגור מעגל, ללדת את בנה ולהפוך לאם.
בגיל 22 נישאה סוואד לבעלה, וזמן קצר אחרי החתונה היא הרתה. בבועות הראשונים להיריון היא חשה ברע, ובבדיקות כלליות שעשתה התגלה כי היא סובלת מאי ספיקת כליות חמורה – מצב שסיכן את התינוקת שברחמה ואת חייה שלה.
"הבשורה הזאת השפיעה עלי בצורה קשה מאוד – פיזית ונפשית", מספרת סוואד, "לחץ הדם שלי היה בשמים והרגשתי רע כל הזמן. הרופאים הסבירו לי שהכי נכון להפסיק את ההיריון, אבל אני לא הסכמתי. פשוט לא יכולתי".
בניגוד לעצת הרופאים המשיכה סוואד את מהלך ההיריון עד השבוע ה-28, אז החלה לידה מוקדמת והיא נאלצה לעבור ניתוח חירום. הפגה שנולדה היתה קטנה מדי, וכעבור שבועיים היא מתה. חצי שנה לאחר מכן שבה סוואד לרמב"ם, הפעם כדי לעבור השתלת כליה בזכות תרומה שנתנה לה אמה. בתום תקופת התאוששות של עשרה חודשים היא הרתה בשנית.
"את מהלך ההיריון השני ליוו צוות היחידה להשתלות כליה ברמב"ם וצוות המרפאה להיריון בסיכון", אומרת סוואד, "הפעם דברים הרגישו והתנהלו אחרת. הכל היה תקין".
רוצים להישאר מעודכנים?
לדבריו של ד"ר עידו שולט, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ברמב"ם, מהלך של היריון אצל מושתלות כליה הוא עניין מורכב, אך אפשרי: "מיקום הכליה המושתלת באגן אינו במיקום האנטומי של הכליות הרגילות, ולכן אנו עושים הכל כדי שלא ייווצר סיכון לפגיעה בכליה המושתלת במהלך הלידה. נוסף על כך אנו עושים מאמץ רב כדי להימנע מזיהום בדרכי השתן שעלול לסכן את הכליה המושתלת ואת ההיריון. כך היה גם במקרה זה, ולשמחתנו הרבה הוא הסתיים באם וביילוד בריאים".
בשל היותה מושתלת כליה ילדה סוואד את בנה בניתוח קיסרי. "אנחנו במקום אחר היום", היא מסכמת, "אני מרגישה טוב והכל הולך מצוין. צריך לשמור על התקווה ולא לפחד, להיות חיוביים ולא לתת לייאוש להשפיע. עם גישה כזאת ומשפחה תומכת, דברים טובים קורים".
