חיפה מתהדרת בכמה מהקניונים הגדולים והמפוארים בישראל. קניון לב המפרץ, קניון עזריאלי חיפה, הגרנד קניון – כל אלה הם מגה מרכזי קניות עצומים ורחבי ידיים אשר ניתן למצוא בהם מכל טוב, לצפות בסרטים בבתי קולנוע חדישים או לקבל מסאז' בעשרה שקלים מכורסה שכל ייעודה הוא פרנסה לאורתופדים.
הקניונים הגדולים של חיפה ממוקמים – אסטרטגית ומתוך מחשבה תחילה – סמוך לעורקי התחבורה המרכזיים של העיר ובצמתים אסטרטגיות (תחנות מרכזיות בעיקר). כל הדרכים מובילות אותך היישר אליהם, בנוחות וביעילות, לחוויית צריכה ובילוי מפונפנים ונעימים במיטב הרשתות הגדולות שיש לארצנו ולעולמנו להציע.
ישאל עצמו הקורא, מה רע? מה לנו כי נלין, הרי דואגים לצרכינו ודואגים לצריכתנו בנוחיות המירבית. ובכל זאת, יש צד אחר לסיפור, היבט שרבים כבר פשוט לא לוקחים בחשבון – באופן ניכר הרבה יותר מאשר בערים אחרות בישראל, תחייתם ותקומתם של הקניונים הגדולים בישרה ומבשרת את גוויעתן ואת היעלמותן של חנויות הרחוב בחיפה.
אמנם בהדר עדיין ניתן למצוא מספר גדול יחסית של חנויות רחוב, אך הן די נעדרות פעילות וחיות, בטח בהתחשב במה שהיה פעם, לפני בוא הקניון. בשאר חלקי העיר, חנויות הרחוב והעסקים המשפחתיים הקטנים די התאדו מעל לפני השטח.
רוצים להישאר מעודכנים?
בכל פעם שאני עובר ליד חנות שוממה וישנה כזו, עם מוכר בא בימים שיושב ומביט בשעמום ובייאוש על נקודה בחלל, מפנה זמן כדי שיהיה מקום לעוד זמן, משהו בי נעצב. אני רואה בעיני רוחי את ההיסטוריה הפרטית שלו, את ההתרגשות שבה הקים את החנות, את הציפיות והתקווה לעתיד טוב ובטוח כלכלית עבורו ועבור משפחתו.
ההרהור בנושא מעורר בי געגוע לימים שבהם סבתא שלי ז"ל הייתה לוקחת אותי לחנות הסידקית של צילה או לחנות חומרי הבניין של זכריה בהדר, בדרך אל השוק. אלו לא היו חנויות מפוארות, ההיצע בהן היה בוודאי נמוך יותר מזה שיש בחנויות מקבילות בגרנד קניון, אבל הן היו מלאות נשמה ואווירה מופלאות, והשהות בהן היתה כהצצה לחדרי לבו של בעליהן.
יש משהו במארג העסקים הקטנים שטומן בחובו חלק מנשמת אפה של העיר, מתבנית נופה האישי והגאוגרפי. תל אביב, לדוגמה, היטיבה לשמר רבים מהמקומות הללו, והם מקנים לה אופי ייחודי ומחוספס ומשמרים חלק קסום מימים עברו.
אז כנראה שאפשר אחרת. אפשר גם לשלב, אפשר ואף ראוי ורצוי לתמוך בעסקים הקטנים ובחנויות המשפחתיות, לקנות מחקים, עפרונות ומחברות בחנות השכונתית במקום בקרביץ נניח. על פי רוב זה גם יהיה זול יותר. אל חשש, החנויות הגדולות לא יפשטו רגל מזה. הכל טוב.
עופר
אפשר להקביל את זה ( עם כל השוני ) לשינויים שעובר שוק התעסוקה בגלל תהליכים טכנולוגיים שמייתרים חלק מהמקצועות. הדומה בשני המקרים, מי שלא יודע לעבור אבולוציה נשאר מאחור. עצוב, אבל זה המצב. צריך לדעת לייצר ערך ללקוח באופן כזה שלא ימצא במקומות אחרים. אגב ,אפשר להוסיף להדר את רחוב העצמאות שגם פעם היה שוקק חיים.
הכל שקשוקת יהב-מצנע
הקניונים הגדולים משוכפלים ראית אחד ראית את כולם.
רשתות גנריות ויקרות, אותן 17 רשתות ומאות חנויות שכולן במדינת הקרטל שלנו באותה בעלות של פוקס-הראל ויזל.
יהב ומצנע הרסו את רחובות המסחר של חיפה כדי לפרנס את קניוני משפחות השקשוקה – משפחת עופר (בעלת הקריון, הגרנד קניון וחוצות המפרץ). בחוצות המפרץ לקחו מפעל ענק ובמקום שטחי תעשייה הקימו שם עיר מסחרית ענקית. שחיתות מוחלטת.
ומשפחת דנקנר קניון חיפה וקניון קסטרא. וגד זאבי עם הבניין המכוער של הסיטי סנטר המפלצתי במושבה.
בקיצור הכל נעשה בחטא ובמכוון – הרס רחובות המסחר בחיפה וסיוע לכיסי משפחות השקשוקה שגם מימנו קמפיינים לבחירות. ואצל עופר גם זכות להטבות ענק לתעשייה המזהמת של בז"ן וניפוח מספרי הדירות במורדות לינקולן בבעלות משפחת השקשוקה…
נטע פ
עלית על נושא חשוב וכאוב. כשאני רואה מוכרים בהדר עומדים בחוץ ומחכים לקונים הלב שלי נשבר ממש. וכן, אפשר לדמיין אותם בתחילת הדרך מלאים תקוות ושמחה. חייבים לשמר את חנויות הרחוב !