אין סיבה אמיתית לכך שהספורט הימי בחיפה יהיה הבן החורג של מפרץ חיפה. אבל זוהי התחושה שעולה מכיוונן של חיפה ושל הערים המקיפות אותה. במקום שהספינות יהיו הפנינה שבכתר אנו חשים לאורך השנים כיצד הרשויות מפנות לנו עורף, כמעט כאילו הן תקועות עם מעגן הספינות. אירוע יוצא דופן התקיים בעיר לפני כשנה וחצי, כאשר חיפה אירחה את אליפות העולם בשיט מפרשיות, אבל חוץ ממנו התחום הזה כאילו אינו נוגע לאוכלוסייה.
במעגן שביט עוגנות כיום כ־300 ספינות, וכ־300 נוספות ממתינות בתור לקבלת מקום עגינה בחיפה. זוהי נקודת עגינה יחידה בין הרצליה לעכו לכל מי שיש לו ספינה. המקום הוא צפוף, ולאורך השנים אמנם שופרו בו התשתיות אך הן עדיין לא מספקות. ללא סירת שירות קבועה, ללא נקודת תדלוק, ללא מסעדה, ללא בית קפה, ללא מזנון קטן, אפילו ללא כביש ראוי שיוביל אליו.
ראשית יש לתעדף נכון את תחום השיט והתיירות הימית לחיפה. מרינה ללא שום קו תחבורה או דרכי גישה כאילו אינה קיימת. המרינה צריכה להיות בחיפה ולא בשוליים. בעבר אושרה הקמת מרינה בבת גלים, אבל ארגונים חיפאים שהתנגדו זעקו על פגיעה בתחום אחר של הגולשים. עברו השנים, ומה קרה מאז? האם זה נתן לבת גלים את הבוסט הנכון? האם זה קידם את חיפה? נהפוך הוא – הסטגנציה רק הזיקה לבת גלים בפרט ולחיפה בכלל. צריכים להסכים יחדיו ולהקים מרינה בבת גלים – כזאת שניתן לדור בה בכפיפה אחת עם צורכי המתרחצים, עם צורכי הגולשים ואפילו עם צורכי בה”ד חיל הים.
ניתן להקים מרינה ברצועת החוף שחיל הים כבר הסכים לוותר עליה. ואז נשאלות השאלות: מאיפה המקורות? ומי יהיו היזמים? בלרנקה שבקפריסין בונים כעת מרינה חדשה. לא תאמינו מיהם המתמודדים המרכזיים במכרז. חברים מישראל לצד מתמודדים מסין. אז למה שישקיעו בקפריסין ולא אצלנו בבית, בחיפה? צריך לעודד ולתמרץ נכון את היזמים להקים מרינה בחיפה. יש תוכניות, יש מקום ויש מבנה טופוגרפי מתאים. צריך רק להרים את הכפפה וליזום.
רוצים להישאר מעודכנים?
אנו החיפאים זכינו במשאב טבע מדהים שהוא ייחודי בכל מזרח הים התיכון – מפרץ הנושק להר עם רצועת חוף שמתאימה לפעילות ימית כמעט בכל ימות השנה. יש לנו בחיפה מעגן דיג שמכיל כמה רציפים ייעודיים לעגינת ספינות או יאכטות.
המושג יאכטה גורם לכל שומע להתרשם שמדובר בחבורה של עשירים מפונקים עם צעצועים יקרים. אבל ממש לא כך הוא הדבר. המאפיין את השייטים ואת בעלי הסירות בחיפה גם הוא ייחודי ושונה לחלוטין מהסטיגמה ומהמקובל בעולם ואפילו במרכז הארץ.
רוב רובם של בעלי הספינות בחיפה מאופיינים באהבה עזה לים ולספינה עד כדי כך שיחברו בקבוצות של שלושה עד חמישה שותפים ויחלקו בעלות על סירה. תמצאו במרינה פנסיונרים, צעירים ושייטים מכל המינים, הדתות והמגוון הייחודי לחיפה. אין כאן אוליגרכים, עשירים ומפונקים, מרביתם הם בני המעמד הבינוני שבחרו להשקיע את המעט שיש להם עם חברים תוך ויתור על דברים אחרים, רק כדי לחלוק את הבעלות על סירה שתאפשר להם להפליג במימי המפרץ המדהימים שלנו.
* הכותב הוא קומודור קהילת שייטי הכרמל
