בשבוע שעבר הוגשו כתבי אישום פליליים נגד ארבעה מנהלים מקבוצת בז”ן על רקע המיכל שנשרף לפני כשנה וחצי. כתבי האישום כוללים עבירות של חשיפת חומר מסוכן ומסרטן לאוויר תוך הסתרת הדבר מהמשרד להגנת הסביבה ופליטת כמות לא ידועה של חומר מסרטן זה בניגוד לחוק. בהמשך, כך נטען בכתב האישום, התלקח החומר המסוכן על רקע חוסר אחריות וקלות דעת של אותם המנהלים – דבר שגרם לפליטת מאות טונות של חומרים מזהמים לאוויר.
זוהי לא העבירה הראשונה, וכנראה גם לא האחרונה, של קבוצת בז”ן. למעשה, בימים אלו ממש יכריע המשרד להגנת הסביבה אם לסגור מתקנים בבז”ן לנוכח חריגות חמורות של פליטת החומר המסרטן בנזן בשנה וחצי האחרונות. במסגרת האכיפה המינהלית שיושמה על ידי המשרד להגנת הסביבה פעלו בבז”ן במסגרת תוכנית חירום להפחתת פליטות הבנזן. למרות הפחתה בפליטות, רק בשנת 2018 נמדדו לא פחות מ־16 אירועים של זיהום אוויר בלתי סביר המהווה עבירה על החוק. מסתמן שהליך האכיפה המינהלי לא פתר את הבעיה, וכעת עולה המשרד להגנת הסביבה שלב – סגירת מתקני זיקוק נפט, הטלת קנסות כבדים ואף בקשה לעונשי מאסר נגד מנהלי החברה.
על בסיס המאמר של אלון טל “The relative advantages of criminal versus administrative environmental enforcement actions in Israel” אנסה לענות על השאלה מה יביא לתוצאות מול העבריינות של בז”ן – אכיפה מינהלית דוגמת שימועים וצווים או כתבי אישום פליליים ונשיאת עונשים אישית של המנהלים.
במאמר מוצגות 100 הפרות של חוקים העוסקים במפגעים של אוויר, מים וחומרים מסוכנים שטופלו בהליך פלילי לעומת הפרות שטופלו על ידי גורמי האכיפה האדמיניסטרטיביים. יש הקובעים שאמנם אכיפה פלילית היא מרתיעה, אך אוכפי החוק צריכים לראות במפרי החוק לקוחות ולתת להם את הכלים ואת ההדרכה לציית לחוקים, ולא לחפש לתת עוד קנסות ועונשים (בצורה של אכיפה פלילית של פשע). אחרים קובעים את ההיפך, שכן מפגעים סביבתיים הם פשע לכל דבר ופוגעים באדם, ולכן יש לפסוק בהם כפי שהחוק מתייחס לפגיעה פיזית. לטענתם, רק ענישה בפועל יכולה לגרום לשינוי הרגלים בעוד שאכיפה מינהלית מאפשרת לאוכפים גמישות. כמו כן, אכיפה מינהלית עולה פחות מכיוון שהיא לא כוללת הוצאות משפטיות.
רוצים להישאר מעודכנים?
מנגד, הנחה זו אינה מביאה בחשבון את ההשפעה שיש לסטיגמה של פשע, שלרוב מתעלה על ההוצאות הכלכליות לנוכח פעולות אנטי סביבתיות. כאשר בעל עסק אינו מביא בחשבון שהוא יוגדר כפושע, מלכתחילה הוא לא מתחשב בפן הסביבתי ומעריך ש”מקסימום זה ייגמר בקנס”. מכאן שהמערכת לאכיפה סביבתית צריכה להיות מושתתת על הרתעה ולגרום למפגעים לציית לחוק. ברמה הזו יש לאכיפה הפלילית יתרון.
האינדיקטור הכי מוכח לאפקטיביות, כלומר המצב בשטח לאחר פעולות האכיפה, מצביע על כך שאכיפה פלילית היא אפקטיבית יותר. לאחר פעולות אכיפה פלילית ב־76 אחוז מהמקרים לא נמצא חומר מסוכן או הפרה מכל סוג שהיא בשטח. מנגד, לאחר אכיפה מנהלית רק ב־51 אחוז מהמקרים הוסר המפגע. התוצאות מראות שגם אם אכיפה פלילית היא תהליך ארוך יותר, האכיפה/השמירה על החוק לאחר מכן היא בהכרח משמעותית יותר לעומת מקרים שטופלו בדרך מינהלית.
אם המטרה של הרגולטור היא להפחית את תדירות העבירות של בז”ן, עליו למצות את הדין עם מנהלי החברה, תוך הטלת קנסות כבדים שיהפכו את העבירה ללא כלכלית עבורם.
* הכותבת היא מובילת ארגון מגמה ירוקה חיפה
