הבחירות המוניציפליות הן הזדמנות מצוינת להאיר פינה נסתרת של חיפה שבה התהליכים שמתקיימים רחוקים מעין הציבור, כמעט לא מורגשים, אבל הם משנים את מרקם החיים של כל תושבי חיפה.
יונה יהב מיישם במשך 15 שנים את כל אמות המידה והקלישאות שהם תולדה של טיפול כושל בעיר מעורבת. הוא לא השכיל לטפח את הקיום המשותף בעיר, ובמקום להביא לחד קיום קולקטיבי משתף ומתכלל הוא יצר דו קיום, או אולי נכון יותר לומר תלת קיום מפריד ומפלג. זהו תלת קיום במובן של שלוש אוכלוסיות נפרדות שכל אחת מהן מנהלת חיי קהילה נבדלים. ההשקה בין הקהילות היא רק בשוליים והיא הופכת יותר ויותר לחיכוך ולמחלוקת. חיפה היא כבר עכשיו עיר מעורבת של יהודים חילוניים/מסורתיים, יהודים חרדים ובני מיעוטים, שבה נוצרה תשתית לעזיבה של התושבים היהודים החילוניים/מסורתיים כי העירייה נכנעת אט אט לסחטנות חרדית וערבית כדי לשרוד. הקשר הסימביוטי בין ראש העיר לבין האוכלוסיות החלשות הופך למעגל שבו יהב מעניק להם הטבות ותגמולים סקטוריאליים על חשבון ייקור הארנונה ליהודים החילונים/מסורתיים לפי מפתח שכונות כדי לזכות בקולותיהם, וחוזר חלילה.
בשנים האחרונות נוהרים חרדים ובני מיעוטים אל העיר בזרם הולך וגובר, משתלטים על יותר ויותר שכונות ומשנים את צביונן. הצביון החיפאי השורשי נעלם, שכונות מתחרדות, ובאחרות מרגישים התרופפות בביטחון האישי עם הופעתם של בני מיעוטים ועם תופעת הלנת המשת”פים (ע”ע הדר הכרמל). שיטת הקואליציה מבטיחה שמיעוטים יכולים להשליט מצור תודעתי, כלכלי ותזרימי על הרוב בעיר דרך המועצה ודרך שיטת הארנונה. כך אנחנו מייצרים גם תמריץ בקרב האוכלוסייה היהודית החילונית/מסורתית האיכותית לקום ולעזוב לערים אחרות, הומוגניות יותר.
אל תתבלבלו – ההפגנות האלימות שחווינו לאחרונה בנושאים מדיניים בחיפה הן תולדה ישירה של היחסים הסימביוטיים בין ראש העיר שלנו לבין אוכלוסיית בני המיעוטים. יחסים אלה מחזקים את היותר מיליטנטיים וקיצוניים שביניהם ופוגעים ברוב המתון משני הצדדים.
רוצים להישאר מעודכנים?
השלב הבא יהיה כמובן הפגנות של חרדים שיבקשו לקבע את צביון השכונות שאליהן הם מגיעים. זה יקרה כשהם ירגישו שהמחויבות של ראש העיר אליהם – בשל שיקולים אלקטורליים – תחצה את נקודת האל חזור. וזה לא כל כך רחוק.
הביטו סביבכם – תלת הקיום בחיפה בהנהגתו של יהב פועל לרעת האינטרס של הכלל אבל עובד לטובתו של מי שרוצה להיבחר לקדנציה נוספת ויודע שרק בשיטות של הפרד ומשול הוא ישיג את מבוקשו. לא אכפת לו שבדרך הוא מסכן את שיווי המשקל העדין כל כך שקיים בין המגזרים, שהרי מבחינתו המטרה מקדשת את האמצעים.
הדרך היחידה שעדיין יכולה לעצור את הגלישה במדרון החלקלק הזה היא יציאה להצבעה ביום הבחירות. ככל שיותר יהודים חילונים/מסורתיים ייצאו להצביע ואחוז ההצבעה הכללי יעלה על אותם 32 אחוז מגוחכים של הבחירות האחרונות, נוכל למזער את עוצמתם של הסקטורים שיוצאים להצביע באחוזים גבוהים ומצביעים כמקשה אחת (ניחשתם נכון – בני מיעוטים וחרדים) ולא לתת לכל קול מאותם הסקטורים יכולת הצבעה והשפעה כפולה בהשוואה לכלל.
אם יהב ייבחר שוב לראשות העיר זה יהיה בעזרת הקולות הסקטוריאליים. הוא ימשיך להיות מחויב להם ולהעניק להם הטבות מפליגות על חשבון הכלל, ואנחנו נמשיך לראות איך העיר דועכת, נחלשת ומשנה את צביונה.
הכותב משמש בצוות המומחים הקרוב של דוד עציוני
