אתחיל מהסוף: נחתנו בשלום והילדה ישנה שמונה שעות מתוך 12 שעות טיסה. נשמע מושלם, נכון? אבל מה אם אגיד לכם שהילדה היתה צריכה לחלוק רצפה עם כלב מסוג גולדן רטריבר שהיה גדול ממנה פי שלושה, שאמא שלה לא נרדמה כל הטיסה כדי לשמור עליה ושאבא שלה ישן לפרקים עם רגליים בזווית 60 מעלות כדי לא לדרוך על אותו הכלב?
בתחילת השבוע יצאנו לחופשה משפחתית ארוכה במיאמי, ולמרות החשש הגדול שלי מהטיסה הארוכה, החלק היותר בעייתי ומורכב היה דווקא ברכבת לנתב”ג. שעה וחצי של רדיפות בין הקרונות, איסוף נשנושים מהרצפה, הזזת תיקים ומזוודות בכל עצירה, עשרות סרטוני יוטיוב בלופ אינסופי, ניסיונות הרדמה כושלים, ולקינוח – מכה מידית של מושב סורר.
אבל מהרגע שבו הגענו לנתב”ג החיים חייכו אלינו. הגענו שעה וחצי לפני פתיחת הצ’ק אין, השדה היה כמעט ריק והקטנה היתה יכולה לרוץ חופשי בין התורים והחנויות עד לעילפון בעגלה. בזמן שהילדה ישנה ואשתי בילתה בדיוטי פרי מצאתי לי פינה שקטה לצפות במשחק של מכבי חיפה. אחרי ארבעה שערים בדרבי, 1,500 שקל בדיוטי וטעות גורלית אחת, התחלנו את העלייה למטוס.
הטעות הגורלית התבררה רק אחר כך, וכאן זה המקום שלי לתת לכם טיפ חשוב: אל תבנו על האוכל במטוס. מומלץ ביותר לעלות לטיסה ארוכה עם בטן מלאה ושבעה, כך גם תירדמו יותר מהר וגם לא תתאכזבו משני נגיסי עוף בשלולית שמן מוקרמת. ואם כבר טיפים, אל תוותרו על מושבי הפלוס ולא משנה כמה זה יעלה לכם. מושבי הפלוס הם המושבים הראשונים בכל אזור עם מקום רחב לרגליים שמאפשר גם להשכיב תינוקות עם שמיכה. אנחנו לא שריינו מקומות כאלה, אבל למזלי האזנתי לשיחה של אמא עם תינוקת שמעוניינת לוותר על מקום שכזה בגלל שהיא חולקת אותו עם גולדן רטריבר ענק, ומיד קפצתי על המציאה. הקטנה שלי אוהבת כלבים וגם אנחנו, ולכן לא אמורה להיות בעיה, מה גם שהוא היה כלב תמיכה והצלה עם אפוד והכל, אז זה בכלל הרגיש לי נכון.
אחרי שעתיים באוויר שבהן הילדה נגעה בכל כפתור, רצה בכל מעבר ואמרה שלום לכל אחד מ־400 הנוסעים היא נרדמה לנו על הידיים. אז ביקשנו אקסטרה שמיכות וכריות והשכבנו אותה לישון ראש וזנב עם הכלב. היא נשפכה, הכלב רייר, אני ניקרתי ואשתי ראתה סרטים בלי דיבוב.
אני לא יודע מה הייתי עושה אם לא היה מדובר בטיסת לילה. טיסות קצרות של עד ארבע שעות אפשר להעביר בשלום יחסי עם ילדים, אבל בטיסות ארוכות צריך קצת מזל והרבה תכנון, שזה אומר תדאגו לטיסת לילה עם מושבי הפלוס והעמיסו ציוד גם עבורכם ולא רק עבור התינוק או הילד, כלומר טרולי עם צעצועים, חטיפים, ביגוד ומזון ועוד טרולי עם אביזרי פנאי לכם, מזון וגם חולצה ותחתונים להחלפה כי לכו תדעו איך תיראו או תריחו אחרי 17 שעות בדרכים.
דבר נוסף וחשוב לא פחות כשנוסעים עם תינוק: מלבד עגלה קלה ומתקפלת חשוב לקחת גם כיסא תינוק לרכב (תלוי באופי הטיול). אם אתם מתכננים לשכור רכב או להתנייד הרבה במוניות, קחו כיסא תינוק, כי זה שהילדה שקטה ומדהימה בטיסה מחוף לחוף לא אומר שהיא תהיה רגועה על הידיים שלכם בנסיעה קופצנית בוואן.
את השורות הללו כתבתי על החוף בפורטו ריקו, כשהילדה מנמנמת בערסל עבודת יד והאשה משתזפת עם מוחיטו ביד. מקווה לשרוד עד הטור הבא.
