המלטת חג
המלטת חג

להנהן בראש ולכשכש בזנב

פורסם בתאריך: 1.10.17 10:17

אני בטוח שגם לכם היה קשה מאוד בראש השנה עם כמויות האוכל, עם הפקקים, עם החום ועם החפירות של סבתא. אז כדי להמתיק לכם מעט את הסבל, אספר לכם כמה קשה היה לי בחג.
זה התחיל במשימה שדחיתי יותר מדי זמן – להכין חדר ראוי לילדה הקטנה שעד כה ישנה איתנו בחדר, שיחקה בסלון והתקלחה בחצר. אז שלפתי את הקרטונים של איקאה מהמחבוא והתחלתי להרכיב ארון שתי דלתות, מיטת מעבר, כוורת ספרים ועוד מנורה שלא ברור לי מלכתחילה למה היא לא הגיעה מורכבת. אני חושב שליד חוברת הוראות ההרכבה צריכה להגיע חוברת עם תנוחות איך לבצע את המשימה. אחרי חצי יום של עבודה הגיע הזמן לפרק את הריהוט הישן מהחדר כדי לפנות מקום לריהוט החדש – שלוש שעות כיפיות של שחרור לחצים ועצבים בשבירת ארון בגדים ישן. חצי שעה לפני כניסת החג החדר היה מוכן ושטוף עבור הקטנה שלא ידעה להעריך את המהלך ופשוט לקחה את הבובה ויצאה איתה לסלון.

בזמן ששטפתי מעלי שבבי עץ שמעתי צעקות התרגשות מכיוון הסלון. כמובן שהגברתי את זרם המים כדי שאוכל לטעון אחר כך שלא שמעתי כלום אז שלא יבואו אלי בטענות. זה לא עזר לי כל כך כשאשתי נכנסה למקלחת, הסיטה את הווילון וצעקה: “היא ממליטה! היא ממליטה!”. כן, הכלבה ההריונית שלנו החליטה להמליט בערב החג ולקדם את השנה החדש בברכת “ירבו גורייך כרימון”.

עטוף במגבת ועם שמפו על הראש יצאתי לראות על מה המהומה, והמראה שנגלה לעיני עשה לי חשק לרוץ שוב למקלחת. מהאחוריים של הכלבה הקטנה שלנו יצא גוש שחור ולא ברור, עטוף במרקם שקוף עם המון דם מסביב וריח של ביוב. אבל עם כל הגועל היה גם המון קסם ברגע הטבעי הזה שבו היא חתכה בשיניים את חבל הטבור וקרעה בעדינות מדהימה את שק ההיריון מהגור הראשון. לאחר מכן יצאו עוד שלושה גורים מקסימים, ותוך שעה היא כבר הסכימה לקבל אורחים בארגז ההמלטה המיוחד שבנינו לה. חשוב לציין שלמרות כל הניסיונות שלנו לזווג אותה עם כלב גזעי מסוגה – קינג צ’ארלס – היא מסרה את בתוליה לכלב של חברים מסוג יורקשייר ברגע של חוסר תשומת לב מצדי. כך רצה הגורל ולכלבה הלבנה והצחה שלנו יצאו ארבעה גורים שחורים כאילו היא מקימה להקה בשם “הפרויקט של לילי רייכל”.

את ערב החג העברנו בקריאה מהירה של הברכות, בזלילת המנות, בדילוג על הקינוח ובריצה הביתה עם קציצות לאמא הטרייה. מסתבר שהיא לא זקוקה לנו כלל ואפילו יש לנו שקט ממנה כבר ימים שלמים (מלבד יציאה עצמאית פעם ביום לצרכים) כי היא פשוט דבוקה אל הגורים ומטפלת בהם כמו אחות רחמנייה.

אז בימים האחרונים התווספו לי עוד כמה תירוצים לקימה באמצע הלילה מלבד לעשות פיפי, לשתות מים ולבדוק אם הדלת נעולה. עכשיו אני קם גם בכל פעם שאחד מהגורים צווח שהוא לא מוצא את העטין ומכל רעש קטן שבוקע מהחדר החדש של הילדה. קראו לי פרנואיד, אבל השילוב של צווחה מקפיאת דם והידיעה שהילדה שלי ישנה לבד בחדר מקפיץ אותי עד התקרה ובחזרה.

אם חשבתם שבהמשך החג נהניתי קצת מעל האש ומטיולים בחיק הטבע – טעות בידיכם. למחרת הייתי עסוק ברחיצת הכלבה מכל הזוועות שהפרווה שלה עברה, וביום האחרון לחופש קפצה המשפחה המורחבת לבקר ובעיקר כדי לבחור גורים. אז שנהיה לראש ולא לזנב.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר