שכונה שהיא רקמה אנושית אחת

היסטוריה

כבאביר היא שכונה במערב חיפה, שראשיתה בכפר ששכן באותו המקום. השכונה מזוהה עם בני הקהילה האסלאמית האחמדית. מסגד הקהילה וצריחיו הוא סימן ההיכר שלה הנראה למרחוק. מקור שם השכונה במילה כובאר (וברבים כבאביר) – שיח צלף בערבית. על פי סברה אחרת, מקור השם הוא כובברה – בורות סיד, מקור פרנסתם של בוני הכפר.

ראשית הכפר בהגירתה של משפחת עודה מהכפר נעלין שבבנימין. אבי המשפחה וחמשת ילדיו נמלטו ב-1850 מהשומרון, ככל הנראה בשל חובת הגיוס לצבא העותומאני. המשפחה הייתה מוסלמית סונית והשתייכה לזרם הסופי השאזלי, שמרכזו היה בעכו. תחילה גרה המשפחה בכפר טירה, שם היו להם קרובי משפחה, אך לאחר מכן עברה לגור במערה ביחד עם עדר הצאן, בשלוחה של הר הכרמל סמוך למקורות מים, בין נחל שיח ונחל עמיק.

בראשיתו, התנהל הכפר כקומונה, שבה כל אחד מהאחים עוסק במלאכתו ושכר עמלו נכנס לקופה משותפת. חלק מבני המשפחה התגייסו לצבא העותומאני, חלקם עבד בבתי הזיקוק בחיפה ובבניית נמל חיפה. בתי הכפר נבנו סביב המערה, שם הוקם ביתה הראשון של המשפחה.

תושבי הכפר התנגדו תחילה באופן פסיבי להקמת מדינת ישראל, מחשש להשלכות על המיעוט הערבי, אך לאחר הקמת המדינה השתלבו בה ואף ראו בה התגשמות נבואה בדבר גאולת העם היהודי.

סיפור הצטרפותם של בני משפחת עודה לאחמדים החל ב-1924, אז הגיע לחיפה הח'ליף מירזא בשיר א-דין מחמוד אחמד, בנו של מייסד העדה האסלאמית האחמדית, מירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני. בני משפחת עודה התפללו במסגד אסתקלאל בעיר התחתית, שם פגשו את ג'לאל א-דין שמס, המבשר האחמדי מהודו, ובני המשפחה החליטו להצטרף לקהילה האחמדית. ב-17 במארס 1928, הועבר מרכז המשלחת האחמדית לארצות המזרח התיכון מדמשק לכבאביר. ב-1934 נחנך המסגד הראשון בכפר, ובאותה השנה נפתח גם בית ספר. ב-1979 נבנה מסגד חדש במקום הישן (שניהם נקראים ג'אמע סיידנא מחמוד – "אדוננו מחמוד" על שם הח'ליף השני של העדה). למסגד שני מינרטים, שגובהם 35 מטרים, והוא בנוי כמבנה מתומן המזכיר את צורת כיפת הסלע בירושלים.

גאוגרפיה

השכונה שוכנת על רכס ההר, בין כרמליה ונחל שיח מדרום, לשכונת הכרמל המערבי ונחל עמיק מצפון. בגבולה המזרחי היא גובלת במרכז הכרמל ובמערב היא משקיפה על הים.