מאת: תמר שרון-סבן, רכזת תחום בריאות האישה בשירות הפיזיותרפיה של כללית במחוז חיפה וג"מ
גיל המעבר ורצפת האגן
רצפת האגן היא מעין ערסל, שנמתח בחלק התחתון של האגן ומורכב מרקמות חיבור, כלי דם, רצועות ובעיקר שרירים. רצפת האגן תומכת באיברים שנמצאים מעליה ושעוברים דרכה: השלפוחית וצינור השתן מקדימה, החלחולת (רקטום, חלקו האחרון של המעי) ופי הטבעת מאחור, והרחם והנרתיק ביניהם. תמיכה טובה של רצפת האגן עוזרת לשליטה על הסוגרים (גם של השתן וגם של הצואה), ובנוסף היא גם תורמת לַתפקוד המיני ולייצוב של הגו והאגן.
השינויים ההורמונליים שעוברים על האישה בגיל המעבר, עלולים לפגוע ברצפת האגן ולהפחית את יכולת התמיכה שלה. בהיעדר תמיכה מספקת יש סכנה של פגיעה גם בתפקוד האיברים שמעליה ובתפקוד המערכות הקשורות אליהם (שתן, עיכול ומערכת המין). אכן, בגיל המעבר, עם הירידה באסטרוגן והיחלשות של רצפת האגן, אנו רואים עלייה בבעיות כמו דליפת שתן, דליפות גזים ו/או צואה, צניחת אברי האגן, חוסר נוחות או כאבים ביחסים ועוד.
פיזיותרפיה לרצפת האגן מכוונת להביא לתפקוד הטוב ביותר של שרירי רצפת האגן. מטרתה לשפר את השליטה על הסוגרים של מערכת השתן והצואה (גם למניעת דליפות שתן או צואה, וגם למניעת עצירות), למנוע צניחה של אברי האגן ולתרום לתפקוד המיני.
כיוון שמדובר בשרירים שלא נראים לעין, חלק מהנשים אינן יודעות כיצד לכווץ את שרירי רצפת האגן (גם אם הן חושבות שהן מכווצות אותם) וחלקן אינן מכווצות אותם בצורה נכונה ומתואמת עם שרירי הבטן והנשימה. בנוסף, מסיבות שונות, חלק מהנשים סובלות דווקא מכיווץ יתר של השרירים ועליהן ללמוד כיצד להרפות אותם. בדיקה אישית של פיזיותרפיסטית רצפת האגן תעזור לאבחן את מקור הבעיה ובהתאם לכך לבנות תכנית טיפול מותאמת אישית, שתתייחס בנוסף לשרירי רצפת האגן גם לשרירי הבטן, הגב והירכיים, לפעילות הגופנית הכללית, ליציבה, לצורת הנשימה ועוד.
בכל מקרה – בגיל זה יש חשיבות מיוחדת להקפיד על תרגול קבוע של שרירי רצפת האגן, בדגש על חוזק וסיבולת, אך גם על הרפיה. בנוסף יש להקפיד על כיווץ ו"נעילה" של השרירים בכל מאמץ, הגורם לעלייה בלחץ התוך-בטני – כמו הרמה, דחיפה, ריצה, קפיצה (כולל בספורט) וכן בעת שיעול או עיטוש.
רצוי להימנע מפעילויות הגורמות לדליפת שתן /גזים ומפעילויות הגורמות לתחושת כובד או לחץ באזור רצפת האגן, כיוון שאלה עשויים לאותת לנו על חולשה של האזור. יחד עם זאת חשוב מאוד שלא לוותר על פעילות גופנית, אלא למצוא פעילות שלא תגרום לתופעות אלו ולפנות לקבלת טיפול שיאפשר חזרה לפעילות הגופנית הרצויה.
נקודה כואבת במיוחד
כאבים בעת יחסי מין המופיעים לראשונה בגיל המעבר עשויים לנבוע מירידה בחשק המיני ובעוררות המינית, כפי שקורה לעתים בגיל זה. סיבה נוספת להופעת כאבים יכולה להיות בשל יובש בנרתיק. בנוסף לאלה, ניסיונות חדירה שגורמים לכאב עלולים להביא לכיווץ שרירי רצפת האגן כהגנה מפני הכאב, וכיווץ זה עצמו עלול לתרום לאי-נוחות ולכאב בזמן החדירה. כך למעשה נוצר מעגל קסמים אכזרי, שמגביר את הכאב ויכול להוביל להימנעות קבועה מיחסים.
טיפול פיזיותרפי לרצפת האגן במקרה זה מכוון בעיקר להרפיית השרירים. ההרפיה מושגת בדרכים שונות, כמו: הדרכה לנשימה מלאה, הדרכה ותרגול שיטות הרפיה כלליות, הדרכה לתרגילים לשיפור המודעות לאזור רצפת האגן, טיפול ועיסוי המכוון לשרירי רצפת האגן, הדרכה לתרגילי מתיחות לשרירים הסובבים את האגן ועוד.
טיפולים אלה, במשולב עם טיפולים נוספים, כמו שימוש בחומרי סיכוך או משחות נגד יובש, טיפול מיני/זוגי/רגשי ורפואי, יכולים להביא להקלה משמעותית בכאב ואף להעלמתו, ולתרום לשיפור באיכות החיים.
אם את סובלת מאחד מהתסמינים שמתוארים במאמר – חבל להמשיך ולסבול.
כדאי לפנות בהקדם לרופא/ת הנשים או לרופא/ת המשפחה ולספר מה מטריד אותך, כדי לאבחן את הבעיה וכדי להפנות אותך לבדיקות או לטיפול המתאים.
הרבה פעמים הפתרון יימצא בטיפול הפיזיותרפי.
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
