בשבוע שעבר בשעות הצהריים סיימה אמנה זבידאת, אחות במרכז הרפואי חורב של מכבי שירותי בריאות, את משמרתה ויצאה לביתה. בכניסה חניון הצמוד למרכז הרפואי היא הבחינה בבחורה צעירה שרועה על הרצפה, ולאחר בירור עם השומר היא הבינה שהבחורה ספגה חבטה חזקה בראשה מהמחסום האוטומטי שנסגר עליה.
הבחורה שכבה במשך דקות ארוכות ללא הכרה. זבידאת ניסתה לתקשר איתה, וכעבור כמה דקות, לאחר שחזרה להכרה חלקית, היא סיפרה שהיא לא מרגישה את רגלה וידה השמאליות, וידה הימנית רעדה ללא שליטה. זבידאת הזמינה ניידת טיפול נמרץ, ועד שהאמבולנס הגיע היא שמרה על תקשורת עם הנפגעת כדי להחזיק אותה בהכרה. הבחורה תקשרה באמצעות מצמוץ העיניים בלבד – דבר שלא אפשר את זיהויה – ומכיוון שהיא היתה לבד התלוותה אליה זבידאת לאמבולנס לבדיקות בבית החולים, שם הוכנסה הנפגעת לחדר הלם לבדיקת CT ראש.
לאחר שהבחורה יצאה מכלל סכנה הגיעו בני משפחתה לבית החולים וסיפרו ששמה הוא נסרין מוברשם, סטודנטית לסיעוד. לאחר כמה ימי התאוששות הגיעה מוברשם למרכז הרפואי חורב כדי לזבידאת.
"איני זוכרת את רגע הפגיעה", מספרת מוברשם, "אבל אני זוכרת היטב את הרגעים שבהם הייתי שרועה על הרצפה ואמנה דיברה אלי. לא יכולתי להגיב כי הרגשתי שהלסת שלי נעולה והכל סביבי היה מעורפל. מה שאמנה עשתה זה המחויבות שלנו כבני אדם וכאחיות, אבל זה עדיין לא מובן מאליו. קיבלתי את השיעור הטוב ביותר לחיים שלהיות אחות זו שליחות ולא רק עבודה".
"בסך הכל עשיתי מעשה שהייתי מצפה מכל אדם לנהוג כך", אומרת זבידאת, "ברגע הראשון זה היה קשה לצפייה, אבל מהר מאוד התנתקתי מכל הלחץ והייתי חדורת מטרה לטפל בה. אני שמחה שסוף הוא טוב".
