"הפנינה הים תיכונית נכחדת אל מול עינינו"
אנדרי סוידאן, מומחה יין ובעליה של חנות יין: "חיפה היא המיקרו קוסמוס של מזרח הים התיכון, עיר בינלאומית בניחוח ערבי, בליטוש אירופי. השילוב הטופוגרפי-דמוגרפי יצר כור היתוך בין אנשי הים לאנשי ההרים, אורחים ומארחים מעבר לכל תכנון וציפייה. עולם בתוך עולם, שכונה בתוך עולם, אדם בתוך שכונה. שכונת ואדי סאליב היא התגלמות הייחודיות והאופי של חיפה, עיר נמל הררית ומיוחדת.
"ואדי סאליב משלבת שני עולמות הנאבקים זה בזה. עבר מפואר שמשלב אדריכלות שמוקרנת ביופי פנימי וחיצוני, פנים הבתים מתאים לסביבה החיצונית, בה הבית ממוקם, וההיפך, ומנגד תעשיית הכסף של הזהב השחור שמסווה עצמו בפרנסה של עיר מוחלשת.
"כיום, הפנינה הים תיכונית נכחדת אל מול עינינו. הבתים מתפוררים ונסוגים אל מול הפלישה הקולוניאלית שרואים בפוטנציאל התעשייתי עגל זהב מסמא עיניים. יושב יום יום על מדרגות האבן הצופות אל סופה של מערכה ידועה מראש ומחכה לעוף החול שאולי יעיר פה את התושבים. מחובתנו להביא את סיפורה של השכונה החיפאית הזו, כי תושבים ללא עבר יישארו גם בלי עתיד".
"השכונה כיום בתנופה ענקית"
זהבה אהרון, בעליה של החנות "בובה זהבה" בשוק הפשפשים: "כשהגעתי לוואדי סאליב לפני 10 שנים, לא ידעתי הרבה עליה. כל שידעתי על השכונה היו סיפורי הפרעות ותנועת הפנתרים השחורים. בזיכרוני עוד היו מעורפלות תמונות בשחור-לבן ממהדורות החדשות של שנות ה-70. ידעתי גם שמדובר בשכונת מצוקה עם אוכלוסייה מוחלשת וקצת חששתי, אולם המבנים העתיקים ואווירת השוק גרמו לי להתמכר ונשארתי.
"בשנה הראשונה שכרתי חנות, ובשנייה כבר רכשתי אותה, מתוך אמונה שהמקום הולך להתפתח. חלק מהסוחרים צקצקו. מי משקיע ברחוב שכוח אל? גם עורך הדין שערך את ההסכם תהה איזו תשואה כבר ייתן לי נכס בשכונה שאף אחד לא רוצה לגור בה. במבחן הזמן צדקתי. היום גם זה היסטוריה. פתחתי חנות וינטג', שמגיעים אליה מכל הארץ – אם זה בגלל אוסף תלבושות הבמה והתיאטרון שאני אוספת באדיקות, אם זה בגלל הבובנאות, כי אני מתקנת בובות, או בגלל בגדי הווינטג' שאני אוהבת לפרק ולהרכיב מחדש. השכונה כיום בתנופה ענקית ולדעתי זו רק ההתחלה".
רוצים להישאר מעודכנים?
"חידוש עירוני ושינוי אוכלוסייה לטובה"
מוני קומט, בעליה של החנות ובית הקפה "בון בון וינטג'": "ואדי סאליב היא אחת השכונות היפות בחיפה, אשר בשנים האחרונות זכתה לחידוש עירוני ושינוי אוכלוסייה לטובה. בלב השכונה נמצא כמובן שוק הפשפשים שצומח לו, בלי עזרה מאף אחד ומנסה להאיר את השכונה ואת חיפה. כמו בכל עיר נורמלית בעולם שדואגים לשוק, פה פחות, וזה החיסרון של השכונה. בא משקיע, בנה, חידש את השכונה, הכשיר שטח של דשא בלב ואדי סאליב, ופשוט חבל שזה לא מנוצל לטובת החיפאים, כי אנחנו רוצים לראות את השכונה עולה וצומחת ביחד עם שוק הפשפשים שקיים כבר יותר מ-50 שנה.
"יש לי תוכניות נהדרות לפיתוח השוק, אם רק היינו מקבלים עזרה עירונית, המקום הזה יכול להפוך להיות אבן שואבת לבליינים וסוחרים. אחרי הכל, זהו שוק הפשפשים היחיד בארץ. אז נכון, הוא אותנטי כפי שהוא, אבל חייבים לפתח אותו כדי שיגיעו לאן אנשים כל השבוע, לא רק בשבתות״.
"ישן וחדש חוברים בה יחדיו"
דובי חיון, תושב השכונה, לשעבר סגן ראש העירייה: "ואדי סאליב היא שכונה עתיקה בעיר התחתית של חיפה, בחלקה הגדול עדיין אינה מאוכלסת, אולם בתיה וההיסטוריה שלה מעסיקים לאורך השנים חוקרים, אמנים ואדריכלים. כיום ישן וחדש חוברים בה יחדיו. לפני כשלוש שנים, עת רכשתי בית בוואדי סאליב, חשבו כל הסובבים אותי שזה מעשה משוגע – 'לא כדאי לך לרכוש, האזור לא נעים' וכיוצא בזה.
"מתברר שוואדי סאליב הוא אחד האזורים היפים של חיפה. אזור של התחדשות אורבנית. הנוף הנשקף של הנמל ומתחת לבית שוק הפשפשים שמתעורר לחיים בכל שבת. אזור של חיים משותפים שבו נשמעים קולות המואזין, ובצידו השני נמצא בית הכנסת. כיום יש תמהיל של בניין להשכרה המלא בצעירים ובניינים למכירה למשפחות. הוואדי מלא באמנים יוצרים, הן בפירמידה שבה יש סדנאות לאמנים והן ברחוב. אט-אט מתפתחת קהילה, והתחושה היא של שכנות כמו שהייתה פעם. האזור קרוב מאוד למרכזי הבילוי בעיר התחתית, ממש מרחק הליכה. כששואלים אותי למה הדבר דומה אני עונה: 'לפלורנטין בתל אביב, אבל עם האופי החיפאי'".
העסקה שחלמתם עליה מחכה לכם כאן. היכנסו עכשיו לזירת הנדל״ן של חיפה
