בית הכנסת הגדול בחיפה (צילום: קובי פאר)
בית הכנסת הגדול בחיפה (צילום: קובי פאר)

לא חרד לססטוס קוו

פורסם בתאריך: 23.6.18 20:25

מערכת היחסים בין יהודים לערבים — כולם עוסקים כעת בקונפליקט הזה בחיפה. זה מצטלם מצוין ומקבל כותרות בתקשורת. אבל מהקונפליקט בין חילונים לדתיים מתעלמים. למרות השוני באורח החיים וביחס לסביבה החברתית, התרבותית והחינוכית אסור לנו, החילונים, לשכוח שבאחריותנו לדאוג לקיומה של האוכלוסייה החרדית בכבוד.

אל חיפה נוהרת אוכלוסייה חרדית שמתמזגת במוסדות הקיימים בעיר. אחד מהם, למשל, הוא בית הכנסת הגדול ברחוב הרצל, שעמד על סף סגירה בשל נטישת האוכלוסייה את הדר, ובשנים האחרונות הוא זוכה לחיים חדשים ומשמש מרכז תוסס לאוכלוסיות שונות בתכלית — בעיקר חרדים ועולים חדשים. מקום נוסף שכמותו יכול להתקיים רק בחיפה הוא המקווה ברחוב הפועל, שמלבד השימוש הדתי בו הוא גם סוג של ספא קהילתי שמגיעים אליו תושבים שזוכרים את המנהגים מבית אבא — הדג המלוח, כוס הוודקה והמסאז’.

אבל אם תרצו באמת לראות את השינוי שחל בחיפה בעקבות הגידול בשיעור האוכלוסייה החרדית (ולא בנוה שאנן), מומלץ לכם להגיע בימי חמישי בערב לפינת הרחובות הרצוג סוקולוב, שם פועל בית אוכל ייחודי אשר משמש פרלמנט לעסקנים, לפוליטיקאים ולאנשי עסקים — רבים מהם חילונים — שמוכנים להרוג כדי לאכול אוכל יהודי טוב. אם יש בכם תשוקה לצ’ולנט, לכבד קצוץ, לרגל קרושה וכמובן איך אפשר בלי קיגל לשבת, זהו המקום שאליו כדאי להגיע. שם, באווירת השטעטל, אפשר לראות ניצנים לא של דו קיום אלא של קיום משותף ממש.

מי שרוצה להתחבר לאווירה הייחודית של חיפה יכול ליהנות ממיסת חצות בכנסיית סטלה מאריס או לבקר בשוק בוואדי ניסנאס, אבל אני ממליץ לכם לבקר באחד מחגי ישראל — ראש השנה, שמחת תורה או פסח — לפקוד את האזור החרדי של חיפה. שם תיווכחו בפריחתה של קהילה חרדית בעיר מגוונת ורב תרבותית כל כך. זוהי התרומה של החברה החרדית למגוון התרבותי של חיפה.

אני קשור לדת בעבותות. משפחתה של אמי יהודית עלתה לארץ מהעיר מישקוץ בהונגריה, שרוב תושביה היו אנשי אגודת ישראל, ורובם נספו בשואה. נחום, אביה של סבתי מצד אבי, היה ממקימי בית הכנסת הגדול ברחוב הרצל. הוא וסבתא רבתא שלי דינה העריצו פרקי חזנות — אהבה שעברה לאבי דן, שהיה חבר במקהלת בית הכנסת ברחוב סיני. סבא רבא שלי הגדיל לעשות ונכנס לבית הכנסת הבוער של העיר דסאו בליל הבדולח והציל מתוכו ספר תורה והצליח להבריח אותו ברגע האחרון, ביולי 1939 מגרמניה. הספר מוצג כיום במוזיאון לוחמי הגטאות. על רקע זה חורה לי השיח האנטי חרדי, אשר טעון באמירות על גבול הגזענות, שהתפשט בחודשים האחרונים בעיר וברשתות החברתיות. כל צד מאשים את הצד השני בניסיונות להשתלט על אורח חייו. “הדתה”, זועקים חברי ברמת בגין וברמת ספיר שמתנגדים להקמת בית כנסת.

החרדים נמצאים בחיפה כבר כמה דורות. קשה להגיד שהם אינם מודל לשכנות טובה. בניגוד למקומות אחרים בארץ, הם מעולם לא הפרו את הסטטוס קוו, לא דרשו ולא כפו סגירה של עסקים בשבת. רובם עובדים ויש להם חלק משמעותי בעסקים, בעיקר בהדר. הפרגמטיות הדריכה אותם לאורך כל השנים והם שיתפו ומשתפים פעולה עם כל הנהלות העירייה.

החינוך נמצא בראש מעייניהם של החרדים, וילדיהם מתחנכים על כבוד לזולת ועל כיבוד אב ואם. הם עוסקים בעזרה הדדית ובראש הציבור הם מעמידים את המלומדים מקרבם ולא את העסקונה של האליטה העשירה. אין סיבה שלא יישמר שלום הבית בחיפה, ועלינו להרחיק מקרבנו את הדמגוגים ואת מפיצי השנאה.

הכותב הוא מועמד לראשות העיר ופעיל מפלגת העבודה

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. סי היימן

    גאה בך ניר,הרצון ליבר לא לפלג,והכל תמיד מעשיר אותי בפסיפס המרתק שלך.כל הכבוד

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר