בימים האחרונים אנו עדים למרוץ מטורף של יזמים ובעלי דירות בפרויקטים של פינוי-בינוי לקיים כנסים של דיירים ומעמדים מעוררי השתאות של הצטופפות מסוכנת. הכל כדי לעמוד בלו”ז של הוראות המעבר לכניסתה לתוקף של המדיניות העירונית הפוגענית החדשה בנושא הקטנת תמורות לדיירים במיזמי פינוי-בינוי. נראה שאיש לא חושש מווירוס הקורונה, שכן החשש של בעלי הדירות מאובדן של 12.5 מ”ר בדירתם החדשה גובר על ענייני בריאות.
עיתון אחד הכריז בכותרת הנראית כמעט כפרסומת כי “הגבלת התמורות קיצרה פרויקטים בשנתיים לפחות”, תוך תיאור פעילות מאסיבית של מארגנים ועורכי דין מסוימים, הפועלים בימים אלה כדי להשיג חתימות של מאות בעלי דירות בזמן שיא. יזמים צוטטו כשהם מברכים את ראש העיר עינת קליש רותם על כך שסייעה להם להשיג אישורים לפרויקטים בהיקפים החורגים משמעותית מהמדיניות החדשה, והם חוזרים על המסר המאיים – אם לא תחתמו, לא תקבלו דירה חדשה עם תוספת של 25 מ”ר ומרפסת.
לא רק החתום מטה אלא גם משרד המשפטים סבורים שהמדיניות של עיריית חיפה להקטין את התמורות לבעלי דירות ישנות ורעועות בפרויקטים של פינוי-בינוי ל–12.5 מ”ר היא שגויה, בלתי חוקית ומהווה הפרה של הבטחה לציבור והתערבות לא חוקית בזכויות קנייניות המוגנות על ידי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
בג”ץ קבע שזכות הטיעון מהווה זכות יסוד חוקתית וש”מדיניות” אינה מילת קסם הפוטרת את הרשות המבצעת מהחובה לנהוג בשוויון או לבחון טענות רציניות בדבר השלכה שלילית של החלטתה על זכויות האזרח. אך נראה שפסיקת בג”ץ לא הפריעה לעירייה לקבל את ההחלטה על המדיניות הפוגעת עוד בטרם פורסמה לציבור.
רוצים להישאר מעודכנים?
ראוי לציין שהוראת המעבר כוללת תנאי מטריד שלפיו על היזמים להציג לעירייה “הסכמים סופיים” עם הדיירים. זוהי דרישה שמקפחת את זכויות בעלי הדירות ושמנוגדת לחוקי התחדשות עירונית אשר נועדו להגן על בעלי הדירות מיזמים כושלים באמצעות התניית ההסכמים בעמידה בשלבי התקדמות הפרויקט.
נשאלת השאלה אם היזמים באמת סובלים מהמדיניות החדשה. מסתבר שלא. מי שייפגעו וכבר נפגעים הם בעלי הדירות, אשר מופעל עליהם מכבש שכנוע ולחצים בלתי רגיל לחתום במהירות על הסכמים עם יזמים מתוחכמים, מבלי שניתן להם זמן סביר ללמוד אותם ולהתייעץ עם עורכי דין, עד כדי חשש לניצול המצב להחתמה על הסכמים מקפחים ללא זכות לביטולם במקרה שהיזמים לא יעמדו במועדים ובתנאים שנקבעו בחוק. החיסכון של שנתיים שווה ליזמים מאות מיליוני שקלים ואין להקל בכך ראש. ייתכן שהסכמים חפוזים אלה יהוו חרב פיפיות לאותם היזמים אם הם לא יעמדו במבחן המשפטי.
מעל לכל מרחפת שאלה חשובה יותר: מדוע ראש העיר לא הכריזה על הארכת המועדים לכניסתה של המדיניות החדשה עד אחרי חזרת המשק לשגרה ממשבר הקורונה? האם ראש העיר באמת אדישה לסיכוני ההידבקות של בעלי הדירות בעת התקהלויות בכנסים עם יזמים, או שהיא כל כך להוטה לסייע ליזמים אנשי שלומה לשלוט בענף הפינוי-בינוי עד כדי התרשלות והזנחת בריאות הציבור?
כך או כך, ברור שהמדיניות החדשה מסייעת ליזמים ממולחים לקצר זמנים ולהשתמש לצרכיהם בפאניקה של ציבור בעלי הדירות הרעועות. נותר רק לתהות מתי יעצור משרד המשפטים את ניצול מצוקתם של היחידים שנפגעים מהמדיניות החדשה – בעלי הדירות שיאבדו זכויות בנייה שהוקנו להם בחוק – ויורה לעירייה להקפיא את המדיניות החדשה ולהימנע מפגיעה בזכויות שנקבעו בחוק. אם משרד המשפטים לא יעשה זאת, אולי מערכת המשפט תתערב.
הכותב הוא שותף מייסד ומנהל במשרד עוה”ד א. שילה ושות’ (גילוי נאות: הכותב מייצג בעלי דירות בפרוייקט פינוי-בינוי בקרית אליעזר)
