איך יכול להיות שהוא ידע את מה שאני עדיין מנסה להבין? איך הוא זיהה את הצרכים ואת הבעיות של עולם ההורים? אז הפעם יש לי מסר: אם יש לכם רעיון, לכו על זה עד הסוף. ואם החבר מהשכונה זורק לכם את הרעיון, ישר תסכמו על חצי חצי
ואז, הדבר היחיד שרציתי לעשות בסוף היום, כשלביא סוף סוף נרדם ואריק בילה אצל חבר, היה להתרסק על התחפושת של האשה השמנה והמרופדת. מצאתי את עצמי עם המיקרופון ביד, מריירת לתוך הציצים של התחפושת, וישנתי כמו שלא ישנתי מאז שהפכתי לאמא
אחרי שעות של חקירות ומחקרים, טלפונים ובירורים הבנתי את הסיפור שעומד מאחורי התוסף הסלבי של עולם הנשים, ולכבוד יום האשה הבינלאומי החלטתי לתת לכן מתנה. לא לב על ה־WALL, אלא את התנ”ך של החומצה הפולית
שלא באשמתי (אני אף פעם לא אשמה) הלפטופ שלי שוב התקלקל, וכהרגלי במקום לטפל בבעיה עברתי ללפטופ של אריק. החלונות במחשב היו פתוחים, היצר גבר עלי והייתי חייבת להציץ. אבל במקום לתפוס אותו גולש באתר פורנו, עם פייסבוק פתוח על העמוד של האקסית או באמצע צ’ט סוער עם בחורה, החלונות הפתוחים היו של אתר שמציג […]
החזקתי את לביא על הידיים בזמן הצילום. הרגשתי שאני מקריאה לו סיפור. סיפור עם סוף נורא, אבל הפעם ללא אפקטים זולים של עריכה אלא עם משהו הרבה יותר יקר – החיים שלנו. יומיים אחר כך התבשרנו על כך שבית המשפט הורה לסגור את מיכל האמוניה
