ד"ר סער הראל. "הבה נראה איך עושים את הטוב לטוב יותר" (צילום: שושן מנולה)
ד"ר סער הראל. "הבה נראה איך עושים את הטוב לטוב יותר" (צילום: שושן מנולה)

"חינוך צריך להיות ציבורי. נקודה"

ד"ר סער הראל פותח שנת לימודים ראשונה במסגרת תפקידו כמנהל המחוז במשרד החינוך לאחר שנכנס לנעליה הגדולות של רחל מתוקי ז"ל. יש לו תפישה ברורה על הצורה שבה צריכה להיראות מערכת החינוך, השאלה היא איך ניתן להפוך רעיון למציאות

פורסם בתאריך: 25.8.17 07:13

כמו התלמידים שיראו את המורה כותבת על הלוח את המילים "שלום כיתה א'" ביום הראשון ללימודים, גם ד”ר סער הראל יחווה השנה לראשונה את פתיחת שנת הלימודים כמנהל המחוז. למרות שהוא עשה זאת לא פעם כמורה וכמנהל, הוא מודה שהשנה הוא חש ראשוניות מיוחדת. על כתפיו מוטלת המשימה להמשיך את המורשת המפוארת של קודמתו רחל מתוקי שנפטרה בדמי ימיה, ומנגד הוא גם מביא לתפקיד חזון חדש. ביקשנו לשמוע ממנו מה הוא מתכוון לצקת לתפקיד שאליו נכנס בחודש מרץ.

"תפקיד מנהל המחוז מהווה עבורי אתגר ניהולי גדול", אומר הראל, "כבר מההתחלה היה לי ברור שאני צריך להיכנס למקום עם רגישות גבוהה מאוד ועם צניעות מתאימה. הכאב של האנשים כאן היה ניכר. הרגשתי אמפתיה עמוקה לצערם, גם לנוכח העובדה שהכרתי את מתוקי באופן אישי, והרגשתי מחויבות גדולה ליצור המשכיות. לפעמים כשמגיע מנהל חדש הוא אומר 'עכשיו בונים הכל מחדש'. אני ממש לא מאמין בגישה הזו. בכנס הפתיחה שקיימתי מיד עם כניסתי לתפקיד אמרתי לכולם 'הבה נראה איך עושים את הטוב לטוב יותר'".

כשהראל נכנס לתפקידו הוא פתח בסדרת מפגשים מקצועיים עם מנהלים, עם מורים ועם גננות שבה הוא רואה פתיחת חלון אל השטח. "בשיחות האלה עלו הרבה מאוד רעיונות שאחר כך תרגמתי לביצוע", הוא מסביר. לדבריו, הפגישות עם מגוון רחב של אנשים סייעו לו ולצוות המחוז להכין את התוכנית השנתית: "ישבנו ביחד וחשבנו איך תיראה התוכנית ומה היינו רוצים לראות בה. הצבנו לעצמנו כמה יעדים שהראשון שבהם הוא טיפול בבתי הספר האדומים בעיר ובמחוז. בתי ספר אדומים הם בתי ספר שאנחנו מזהים בהם חולשה במגוון רחב של פרמטרים — האקלים הבית ספרי, הישגים נמוכים, היעדר תחושת מוגנות ונשירה רבה של תלמידים".

איך מסייעים לבתי ספר כאלה?

"ראשית צריך למפות את בתי הספר בעיר כדי לזהות את אלה שזקוקים לעזרה. אחר כך מתמקדים בבניית תוכניות המותאמות לבתי הספר, באיגום המשאבים ובהפניית כוח אדם מתאים. השאיפה היא שהתלמידים בבתי הספר האלה יזכו בסוף התהליך לחינוך בסטנדרט גבוה יותר מכפי שהם חווים עכשיו".

הראל מעדיף לא לנקוב בשמותיהם של בתי ספר ספציפיים, אך לדבריו, מספרם בחיפה אינו רב.

"התחום השני שנעסוק בו בשנה הקרובה הוא ההישגים הלימודיים”, הוא אומר, "אני חושב שלשאוף להישגים זה ערך. הישגים אינם רק מספר, ומבחינתי חשובה גם הדרך להגיע אליהם. מקום שרואה בדרישה להגיע להישגים יעד הוא מקום ערכי לטעמי, מקום שלוקח את המערכת קדימה".

 

רחל מתוקי ז"ל. הראל: "הרגשתי מחויבות גדולה ליצור המשכיות" (צילום: דוברות המחוז במשרד החינוך)

רחל מתוקי ז"ל. הראל: "הרגשתי מחויבות גדולה ליצור המשכיות" (צילום: דוברות המחוז במשרד החינוך)

 

שפת האם כמנוף

את המנוף להגעה להישגים רואה הראל קודם כל דווקא בתחום שפת האם ובמקצועות העברית והערבית. חיזוק לתפישתו מתקבל מתוצאות בחינות המיצ”ב של השנה, שבהם קיבלו בתי ספר רבים ציונים נמוכים מהממוצע הארצי. בין בתי ספר אלה נמנים נירים, דגניה, תל חי, ליאו באק בהדר, גבריאלי ואחווה. גם בתי ספר אחרים שנבחנו בתחום זה בשנים קודמות השיגו תוצאות לא מזהירות.

"שפה היא תשתית הכרחית בהתפתחות האישית של כל תלמיד", הוא אומר, "וככל שהשפה עשירה יותר היכולת של התלמיד להביע רגשות ולתקשר חברתית עולה, וכך גם תחושת המסוגלות. אנחנו נתגבר את בתי הספר האלה, נחזק אותם ונלווה אותם בהדרכה מתאימה. יכול להיות שצריך יהיה לשנות שם את שיטות הוראת השפה או להתאים אותה לתלמידים".

לדבריו, במוקד המאמץ הלימודי יעמדו לא רק שפות האם אלא גם האנגלית: "נרצה לראות יותר ילדים לומדים אנגלית לבגרות ברמה של 4 ו־5 יחידות. נעבור בכל בתי הספר בעיר ונבחן את מה שחסר כדי שהם יצליחו להגיע למקסימום תלמידים הלומדים אנגלית ברמה של 5 יחידות".

הראל אומר שלפעמים הפער בין הצלחה לכישלון בלימוד אנגלית הוא לא עניין של משאבים אלא של סדרי עדיפויות ושל מבנה מערכתי לימודי לא מתאים: "לפעמים זו בעיה של מורים, ואז צריך לחזק את כוח ההוראה באמצעות הכשרה מתאימה וליווי".

תחומים נוספים שבו יתמקדו במחוז בשנת הלימודים הקרובה הוא המדע והמתמטיקה — דבר ששר החינוך נפתלי בנט רואה בו יעד לאומי. "יש בתי ספר שעד היום לא הכניסו את המדע – הכימיה, הביולוגיה והפיזיקה — לתוכנית הלימודים שלהם", אומר הראל, "אנחנו רוצים לראות בזה שינוי. כדי להשיג את היעד הזה, בתי הספר יהיו חייבים לשים דגש על טכניקות לימוד ועל מורים שאינם מוותרים לתלמידים שלהם".

לדבריו, משיכת התלמידים למקצועות אלה תתחיל כבר בחטיבות הביניים. בצד זה לא ייזנחו גם תחומי מדעי החברה והרוח: "לא נשים את הכל על הסוס המנצח של המדעים. אני מרגיש מחויבות עמוקה להתבונן גם על ההיבטים הנוספים בתחומים כמו היסטוריה, אזרחות ותנ"ך. יש במקצועות האלה משהו עמוק מאוד מבחינת הזהות שאנחנו רוצים לפתח בקרב התלמידים".

 

הראל. "יש בתי ספר שעד היום לא הכניסו את המדע לתוכנית הלימודים שלהם" (צילום: שושן מנולה)

הראל. "יש בתי ספר שעד היום לא הכניסו את המדע לתוכנית הלימודים שלהם" (צילום: שושן מנולה)

 

חטיבות הביניים — החוליה החלשה

עד עכשיו דיברנו על הציפיות שלך מהתלמידים. מה לגבי המורים? איך גורמים להם להפוך את הלימודים מכורח לחוויה?

"אני רוצה לראות מינון אחר של למידה פרונטלית ביחס למה שהיה עד עכשיו והרבה יותר למידה חווייתית וקבוצתית, עם שאלות פתוחות ועם כתיבת עבודות חקר. אני רוצה שהלימוד יהיה משמעותי יותר. כיום הלימודים הם לא רק צריכת ידע אלא גם חיפוש עצמי, למידה אינטרדיסציפלינרית, תחומים מגוונים שנלמדים סביב נושא, דברים ששוברים את תפישת הלמידה המסורתית".

השינוי הזה, אומר הראל, יהיה מובנה בתוך מערכת השעות: "זה יהיה אתגר לבתי הספר וידרוש תכנון עמוק ומוקדם, אבל זה הכרחי. אני רוצה לראות גם עבודה במרחבים שהם לא כיתתיים ומורים שמקבלים תמיכה וליווי בתוך המערכת הבית ספרית. אני אבקש שיבנו מערכת של ייעוץ למורים".

הראל אומר את הדברים בלהט רב. הוא נמצא בתפקיד רק חצי שנה וכבר הספיק ללמוד את כל נקודות החוזק והחולשה של המערכת במחוז. לטעמו, החוליה החלשה במערכת החינוך החיפאית היא חטיבות הביניים: "זו חוליה שיש מקום לחזק מאוד. בהרבה מובנים חטיבת הביניים היא אחת מהחוליות המשמעותיות ביותר במסלול הלימודים, אבל מנגד אין לה עדיין זהות משלה. היא שלב ביניים".

כדי לשנות את המצב הזה יקבלו מנהלי חטיבות הביניים בשנה הקרובה אפשרות לשלוט באופן שהם מחלקים את סל שעות הלימוד, כולל מקצועות הליבה: "אם בעבר מנהל היה מקבל מהמשרד הנחיות מה לעשות עם סל השעות, מעכשיו הוא ישתמש בהן לפי הבנתו. הוא יוכל להפעיל גמישות ולקבוע את הדרך שבה התלמידים ילמדו את המקצועות – אם זה יהיה בסמסטר אחד או לאורך כל השנה. המקצועות עצמם לא ישתנו, אבל המנהלים ישימו את הדגש במקום שבו הם מוצאים לנכון".

 

הראל. "כיום הלימודים הם לא רק צריכת ידע" (צילום: שושן מנולה)

הראל. "כיום הלימודים הם לא רק צריכת ידע" (צילום: שושן מנולה)

 

לא מוותרים על אף תלמיד

כמי שעסק במהלך הקריירה החינוכית שלו בנוער בסיכון ואף עמד בראש האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך, הראל רואה חשיבות רבה בטיפוח קבוצת אוכלוסייה זאת במערכת, וגם ממנה הוא דורש הישגים: "אני לא מקבל את זה שאומרים לי 'עזוב אותם, הם לא במשחק'. כשאנחנו מוותרים להם אנחנו עושים להם ולעצמנו הנחה. בדרך כלל הנטייה היא להנמיך סטנדרטים ביחס לתלמידים אלה. אני אומר שיש לעשות את ההיפך – צריך לייצר סטנדרטים לכולם ולנסות להילחם על האופן שבו מגיעים אליהם דרך התאמה של שיטות הוראה וטיוב כוח האדם שעובד עם הילדים האלה. יש בתי ספר שמקצים מורים שלא מתאימים לעבוד עם אותם בני נוער. אני רוצה שהצוות הטוב ביותר של בית הספר יעבוד איתם ושהוא יהיה גאה לעבוד עם התלמידים המתקשים. צריך כאן קשר בין אישי הרבה יותר עמוק עם התלמיד. היום אנחנו קוראים לזה פדגוגיה טיפולית ויש גם פרקטיקות הוראה מותאמות. לדוגמה, ילד שחווה מספר רב של מעברים בין בתי ספר וכתוצאה מכך חווה כישלונות, צריך לחוות יציבות. זה אומר שהוא ייחשף מעתה לפחות מורים מקצועיים ושיהיו לו מורים שהתקשורת הבין אישית איתם תהיה הרבה יותר משמעותית. תלמיד כזה לא יכול לראות 12 מורים מקצועיים בשבוע. מספיק שהוא ילמד אצל שלושה-ארבעה מורים מקצועיים".

בתיאוריה זה נשמע יפה, אבל איך תיישם את זה בשנה הבאה בבתי ספר עם תוכנית פדגוגית מובנית?

"נעשה התאמות למבנה השעות הבית ספרי עד לרמה של הגשת התלמיד לבחינות הבגרות ולבחינות להסמכות הטכנולוגיות שאליהן הוא ניגש במקביל. בתי הספר יצטרכו לבנות מעטפת עבור אותם התלמידים ולהחזיר את האמון שלהם בצוות ההוראה מתוך הבנה ברורה שלא מוותרים על אף תלמיד. בבתי הספר יצטרכו לקחת את חומרי הלמידה, שמבחינת התלמיד המתקשה הם משהו עצום שהוא לא יכול להתגבר עליו, ולהנגיש אותם באופן ידידותי כדי להעלות את רמת המסוגלות שלו. צריך להעמיס על עגלת החיים שהוא מושך תחושות של הצלחה דרך מבחני הצלחה, עבודה סמסטריאלית ועבודה ארוכת טווח. אני רואה את הכיתות הרגילות ואת כיתות האתגר (תוכנית לקידום תלמידים הנמצאים בפער משמעותי בלימודים בין כיתות ט' ל־י') משולבים לחלוטין בתוך המערכת הפורמלית והבלתי פורמלית של השכבה בבית הספר".

בקצה השני של הקשת החינוכית נמצאים המצטיינים והמחוננים. גם שם מבקש הראל לבצע שינוי: "אנחנו מתכוונים לפתוח בשנת הלימודים הקרובה מרכז יהודי-ערבי למחוננים במכללה האקדמית גורדון. כעת הבעיות היחידות הן התשתיות וכוח האדם, כלומר יש לנו קושי למצוא כיתות פנויות ומעבדות מתאימות בתוך גורדון, וגם מספיק מורים שמסוגלים לבצע את הפרויקט הזה".

למה אי אפשר לפתוח את בית הספר הזה בתוך אלמותנבי?

"עושים שם עבודה מצוינת עם התלמידים המחוננים הערבים, אבל רצינו שזה יהיה משהו ברמה על אזורית ולא בית ספרית. כשמחברים את זה למכללה ולאקדמיה מקבלים זווית ראייה רחבה יותר".

אבל לא רק הקצוות יזכו למענה חינוכי. "אנחנו נחזק את רוב המערך כי אף פעם לא עובדים רק בקצוות", מדגיש הראל.

 

הראל. "אף פעם לא עובדים רק בקצוות"

הראל. "אף פעם לא עובדים רק בקצוות"

 

חסיד של ההוויה המקומית

דגש נוסף יושם במחוז על החינוך הלא פורמלי. הראל אומר כי זהו אחד מהאופנים שבאמצעותו יכולים בני הנוער להרגיש מעורבים במה שקורה בקהילה ובמדינה, ולהגביר את מידת רגישותם. אחת מהתוכניות שהוא מביא למחוז היא תוכנית "אתגרים" המיועדת למגזר הערבי. התוכנית מבוססת על חוגים שיפעלו בבתי הספר אחר הצהריים. משרד החינוך מפעיל, בשיתוף עם משרד העובדה והרווחה, גם תוכנית לבני נוער המבלים את הקיץ בחופים, ושמטרתה היא לסייע לנוער במצוקה ולמנוע התנהגויות סיכוניות. התוכנית פעלה בחוף קרית חיים וכללה פעילות לילית שמשתתפים בה עובדי חינוך טיפוליים ועובדים סוציאליים.

בתי הספר יתבקשו גם לארגן פעילויות בקהילה. "אני חסיד של ההוויה המקומית שבה פועל בית הספר", אומר הראל, "יש לו מקום נטוע בקהילה הוא יצטרך להתאים את עצמו אליה. אנחנו נרצה לראות שיתוף פעולה בין בית הספר לקהילה ובינו לבין בתי ספר אחרים בשכונה".

לסיום הריאיון ביקשנו מהראל להתייחס לסאגה הגועשת של בית הספר הריאלי, שהפך במשמרת שלו לבית ספר שחלק ניכר ממסלולו הוא פרטי לחלוטין. "האתגר הגדול שלנו עם הריאלי הוא להמשיך לעבוד ביחד ולחשוב על הדרך שבה אנחנו הולכים ומתקרבים ויוצרים אמון עמוק יותר בין המערכות", הוא אומר, "כרגע כולם יודעים לאן הולכים וזה מאפשר לנהל את השיח באופן רגוע יותר. שני הצדדים יצאו בתחושה שהם לא השיגו את מבוקשם וזה דורש עוד הרבה עבודה. כפי שאמרתי בעבר, המטרה שלי היא שהריאלי יהפוך לבית ספר ציבורי, אבל אני יודע שהדרך לכך עוד ארוכה".

בבית ספר פרטי נוסף בעיר, ליאו באק, המגמה היא דווקא הפוכה. ההנהלה מבקשת לקבל את חסות משרד החינוך על בית הספר היסודי של המוסד ולהפוך אותו מפרטי לציבורי, ואילו ראש העיר יונה יהב מתנגד. המצב הזה מציב את הראל בפני דילמה לא פשוטה: אם יתמוך בבקשה של ליאו באק הוא יציב את עצמו במתרס מנוגד לעירייה, ואם יקבל את עמדת העירייה הרי שהוא סותר את הכרזתו בעד הפיכת בתי הספר הפרטיים לציבוריים.

נראה שנקלעת למלכוד. איך פותרים את הבעיה?

"תפישת עולמנו היא שחינוך צריך להיות ציבורי. נקודה. זה אומר שניכנס לדין ודברים עם העירייה בעניין ליאו באק. אני מאמין שזה יהיה תהליך ארוך, אבל הייתי רוצה לראות את כל בתי הספר בחיפה ציבוריים. זו עמדתי כמחוז. אנחנו ניכנס לנושא ונקיים שיחות עם העירייה. מה שאני יכול להבטיח זה שלא נשאיר את הנושא באוויר".

 

הראל. "המטרה שלי היא שהריאלי יהפוך לבית ספר ציבורי" (צילום: שושן מנולה)

הראל. "המטרה שלי היא שהריאלי יהפוך לבית ספר ציבורי" (צילום: שושן מנולה)

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר