מפגש זיכרון אלטרנטיבי יהודי-ערבי יתקיים בוואדי סאליב ביום שלישי הבא, 7 במאי, בערב יום הזיכרון. האירוע, שאותו מארגנים פעילי שלום ופעילי שמאל, מתקיים זו השנה השלישית בחיפה. בשנה שעברה השתתפו במפגש יותר מ-200 איש, והציפייה השנה היא לקהל רב יותר. המפגש יתחיל בשעה 21:00 כדי לאפשר למשתתפים בטקסים הממלכתיים להגיע גם אליו. במהלך הערב יישאו דברים יהודים וערבים.
איתמר פיגנבאום, פעיל בתנועת לוחמים לשלום בצפון: "הדוברים ידברו על החיבור שלהם האישי למלחמה באמצעות עדויות אישיות שלהם או של משפחתם".
האם מדובר בטקס העוסק גם בשכול של הצד השני ולכן הוא מוגדר אלטרנטיבי?
"הרעיון הוא לא בהכרח שכול אלא שיתוף של הסיפורים האישיים שקשורים למעגלי המלחמה והאלימות. נדבר גם על עצם המפגש המשותף ועל האתגרים שעומדים בפנינו – יהודים ופלסטינים ישראלים ולא ישראלים. המפגשים האלה הם תהליך מתמשך, והשאיפה של כולנו היא שגם הערבים ירגישו שיש מקום שבו הם יכולים להרגיש בנוח לספר על מה שעבר עליהם. מצד אחד צריך לזכור, להתייחס ולשמוע עדויות על מה שקרה, ומצד שני אסור לשכוח את ההקשר הפוליטי חברתי של הסכסוך ולהתעלם ממנו".
רוצים להישאר מעודכנים?
פיגנבאום מציין שאחד מכל חמישה אזרחים בארץ הוא לא יהודי "וגם הם חוו את אותן המלחמות וזוכרים במיוחד את מלחמת 48'. כל אחד מאיתנו מגיע ממקום אחר לערב הזה".
מהו הרעיון שעומד מאחורי היוזמה מעבר לחיטוט בפצעים שלא הגלידו?
"חשוב להסתכל על העבר המדמם ועל הכאב של כולנו, אבל מתוך אחריות לעתיד ומתוך מחשבה איך אנחנו משנים את המצב כי אי אפשר להמשיך כך. באירוע שנערך בשנים הקודמות שאלתי את אחד מהפעילים הפלסטינים-ישראלים למה הוא מגיע למפגשים האלה. אמרתי לו 'אני יודע למה אני רוצה להיות כאן, אבל למה אתה מגיע?', והוא אמר שביומיים האלה שמתחילים בערב יום הזיכרון ומסתיימים ביום העצמאות הוא מרגיש ממודר מאוד ומנותק מהמדינה ומהסמלים ושהוא רוצה רק להיות בבית ולחכות שזה יעבור, אבל במפגש כזה הוא יכול להיות עם אנשים שחולקים איתו את התחושה הזו".
חה"כ לשעבר מטעם חד"ש עסאם מח'ול: "האירוע בחיפה, שלו אנחנו קוראים 'אלטר נראטיב', שונה מהקונספט של יום זיכרון אלטרנטיבי גם בהגדרתו וגם בתוכנו. במוקד האירוע לא עומד הרעיון של שיתוף הסיפורים האישיים והכאב האישי משני העמים, אלא איך יוכלו יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים להפוך את הכאב האישי למעורבות ולעשייה פוליטית שתתרום לצדק לאומי ואישי, לסיום הכיבוש, להכרה בזכויותיו של העם שלא מימש את זכויותיו, להתנגדות לתוקפנות, לדיכוי, להגמוניה ולמלחמות".
