בשנה שעברה, אחרי שנים רבות, נאלצו אנשים להכין ולנקות ולעשות פסח בביתם כי לא היתה אפשרות אחרת. השנה ברוך ה' המלונות בישראל שוב מלאים עד אפס מקום בחג הפסח. אני מבקש להציע גם למי שלא עושה את הפסח בבית שכן יעשה את הבית לפסח כי יש סוד ועומק גדול בניקיון ובטרחה הללו.
מסופר על אחד מהתלמידים בישיבה הראשונה של חב"ד בעיירה לובביץ', שהאדמו"ר רבי שלום דבער אמר עליו לבנו, מנהל הישיבה רבי יוסף יצחק, שניכר על פניו כי יש לו גסות רוח ושצריך לעזור לו. הוחלט להטיל עליו משימות רבות בניקיון ובקרצוף הישיבה לפסח, ונוסף על כך ללמוד כמה פרקים בחסידות עד ערב החג ולהיבחן בהם. המשימה היתה קשה מאוד אבל התלמיד עמד בה בכבוד. ביום שביעי של פסח ראה אותו האדמו"ר ואמר לבנו: "זה לא אותו תלמיד, ממש פנים חדשות ועדינות באו לכאן".
אתם מבינים? ביעור החמץ לא מתייחס רק לחמץ הפיזי אלא עוד יותר לחמץ הפנימי והרוחני. החמץ מסמל ישות וגאווה כמו עיסת החמץ התופחת לעומת המצה הדקיקה. ביעור חמץ הוא העבודה של ביעור הגאווה ועידון האגו.
רוצים להישאר מעודכנים?
בספר "ויקרא" שנתחיל בשבת ובפרשת "ויקרא" שפותחת אותו נאמר: "אדם כי יקריב מכם קורבן לה". מסביר על כך בעל התניא: "אדם כי יקריב, כשהאדם רוצה להתקרב לה', להתקרב אל הקודש, הנה מכם קרבן לה'. הוא צריך להקריב משהו ממנו, להתבטל ולהנמיך את הישות, לבער את החמץ".
אז בעצם אנחנו צריכים לראות בעבודות ההכנה והניקיון לחג הפסח הזדמנות גדולה לזיכוך, לעידון, לצמיחה רוחנית, לפסיחה ולדילוג למדרגה חדשה וגבוהה יותר.
שיהיה לכולנו בהצלחה ונזכה לפסח כשר, שמח ובריא.
שבת שלום ומבורך.
