המרכז הרפואי איכילוב בתל אביב יפצה רופא מאזור חיפה, אביה של צעירה ששמה קץ לחייה, בכ-2.5 מיליון שקל – כך פסקה השבוע שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה איילת דגן. את התביעה הגיש האב באמצעות עו"ד טלי טרייבנד, ובהחלטת השופטת נכתב כי בית החולים התרשל בכך ששחרר מחדר המיון את הצעירה, בת 25, במצב פסיכוטי חמור ולא נקט את חובת הזהירות ואת כל אמצעי הביטחון כדי למנוע את התאבדותה.
פסק הדין מתאר את קורות חייה הלא פשוטים של הצעירה ששמה קץ לחייה. היא נולדה ברוסיה ועלתה לישראל עם הוריה כשהיתה בת שנה. כחצי שנה לאחר מכן נפרדו ההורים, והיא נשלחה לגור אצל הורי אמה ברוסיה. בהיותה בת 7 נפטרה אמה בגיל 29. לאב לא נמסרה הסיבה הרשמית למות האם אלא רק נאמר לו כי היא נמצאה ללא רוח חיים בדירתה. כמו כן נרמז לו כי נמצאו אצלה "הרבה חומרים", וככל הנראה מדובר בהתאבדות. בגיל 17 עלתה המנוחה לארץ, שירתה בצבא, ולאחר שחרורה התגוררה אצל אביה באזור חיפה, ואחר כך עברה לתל אביב. היא למדה אדריכלות ועיצוב בשנקר אך לא סיימה את לימודיה. היא עבדה וכלכלה את עצמה, כשהאב סייע לה כלכלית מעת לעת.
לפי פסק הדין, ב-12 בינואר 2016, בשעה 1:45, התקבלה הצעירה בחדר המיון באיכילוב, לשם הגיעה באמבולנס כשהיא מלווה על ידי חברתה הקרובה. לרופאת המיון שבדקה אותה תחילה ולפסיכיאטר התורן שבדק אותה לאחר מכן אמרה הצעירה כי קולות בראשה מצווים עליה לפגוע בעצמה. עוד אמרה להם כי היא משתמשת באופן קבוע ב-CATH (סם פיצוציות פסיכואקטיבי המוכר בשם חגיגת), אך הדגישה כי באותו היום לא לקחה כלום.
הפסיכיאטר בדק את הצעירה בדיקה קצרה בלבד, ולאחריה קבע כי אין מניעה לשחרר אותה. ברשומות הרפואיות ציין הפסיכיאטר כי המנוחה אמרה לו שהיא לא משתמשת בסמים, אך מעשנת גראס, שותה אלכוהול ולאחרונה ניסתה גם קטמין (סם נרקוטי). עוד הוא ציין כי המנוחה ביקשה ממנו ללכת הביתה והבטיחה לו שלא תפגע בעצמה. האבחנה של הפסיכיאטר היתה שהצעירה סובלת מהזיות שווא כתוצאה משילוב של גראס, אלכוהול וקטמין. הערכתו היתה כי ההזיות שמהן סבלה הצעירה יחלפו ככל שהשפעת החומרים בגופה תלך ותדעך. בדוח הייעוץ המליץ לה הפסיכיאטר על המשך טיפול פסיכיאטרי שיסייע לה למצוא דרכים להתמודד עם מצוקות החיים בלי בריחה לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים.
רופאת המיון, שחתמה על טופס השחרור של הצעירה מהמיון לאחר בדיקת הפסיכיאטר, ציינה בו כי "מחשבות אובדניות על רקע הרעלה חריפה. המשך טיפול אצל רופא מטפל, ובכל החמרה או תלונה יש לפנות לרופא".
ב-14 בינואר 2016, יומיים לאחר ששוחררה מבית החולים, נמצאה גופתה של הצעירה תלויה בחורשה בתל אביב, כשלידה מוטל כלבה, מת גם הוא.
בתביעה שהגיש אביה, רופא מאזור חיפה, נטען כי הפסיכיאטר התרשל בתפקידו כאשר בחר לא לשוחח עם רופאת המיון ועם האחות שבדקו את בתו לפניו, והתעלם מהתיעוד בדבר שמיעת הקולות הפוקדים עליה לפגוע בעצמה. לטענתה של עו"ד טרייבנד, הפסיכיאטר בדק את המנוחה באופן שטחי, בניגוד לכל סטנדרט רפואי, והסתפק בקביעה כי מדובר בהרעלה חריפה של סמים הגורמת למחשבות שווא ולהזיות, אך לא בירר מתי ניטלו הסמים ובאיזה מינון. כמו כן נטען כי הפסיכיאטר התעלם מהבהרות שסיפקה חברתה של הצעירה על כך שטרם ההגעה למיון היא שהתה בביתה במשך שעות ארוכות שבהן לא נטלה מאומה. יתרה מכך, הפסיכיאטר קבע שניתן לשחרר את הצעירה למרות שגם הוא עצמו תיעד בדוח הייעוץ שהיא סובלת ממחשבות שווא ומהזיות. הפסיכיאטר, כך נטען, שגה שגיאה חמורה, שכן הצעירה ענתה על כל התנאים המצריכים אשפוז כפוי.
"הוא לא ניסה לשכנע את המנוחה להתאשפז, לא הציע לה להישאר להשגחה במיון, ואפילו לא ניסה ליצור קשר עם אביה", נכתב בכתב התביעה, "וכך היא שוחררה בהתעלם מהסיכון שלפיו היא תבצע את מה שפוקדים עליה הקולות שהיא שומעת בראשה. התנהלות הפסיכיאטר ובית החולים בנסיבות העניין מהווה אדישות לאדם המצוי בסכנת חיים ממשית, אשר זועק לעזרה והגיע למיון מרצונו כדי להציל את חייו".
רוצים להישאר מעודכנים?
לתביעה צורפה חוות דעתו של פרופ' עמיחי לוי, מומחה לפסיכיאטריה שניהל מחלקה פסיכיאטרית במשך 30 שנים. פרופ' לוי קבע כי המנוחה היתה במצב פסיכוטי חריף עם תנודות ועם הזיות שמע פוקדות. הוא הסביר כי קולות פוקדים הם אחד מהמצבים המסוכנים ביותר בפסיכיאטריה בשל כך שלאדם במצב זה קשה להתנגד לקולות המורים לו להתאבד. לפי חוות הדעת, במהלך בדיקת הפסיכיאטר שנמשכה כ-20 דקות אירעו שינויים במצבה של הצעירה: "הפסיכיאטר הבודק היה צריך להביא בחשבון שהשינויים הללו עלולים להימשך, וכי תחושת ה'היי' של הסמים (ככל שזו היתה אבחנתו) עלולה להתחלף בתחושת 'דאון' משמעותי עם התעצמות מחשבות אובדניות, מעבר לקולות הפוקדים להתאבד".
עוד קבע פרופ' לוי כי הפסיכיאטר שבדק את הצעירה טעה כשהסתמך על הבטחותיה לא להזיק לעצמה במצבה, וכי היה עליו לשוחח עם אביה של ולשמוע ממנו על ההיסטוריה המשפחתית, ומשלא עשה כן, שגה שגיאה מקצועית קשה: "אילו היה עושה כן הוא היה למד מהאב שמותה המוקדם של אמה של המנוחה נבע מהתאבדות. אילו היה מדבר עמו, האב (שהוא רופא בעצמו) היה מתייצב, לוקח אחריות ומשגיח על בתו במצב מסכן החיים שבו היא היתה נתונה".
כמו כן קבע המומחה כי הפסיכיאטר באיכילוב לא פנה לפסיכיאטר המחוזי כדי לפעול לאשפוז כפוי ואפילו לא כדי להתייעץ ולשמוע עוד דעה, והכל מתוך קונספציה שהצעירה נמצאת תחת השפעת סמים שתחלוף מאליה. "התנהלות הפסיכיאטר אינה עומדת בסטנדרטים מקובלים, שאילו היה פועל לפיהם ניתן היה, בסבירות גבוהה, למנוע את התאבדותה של המנוחה", סיכם פרופ' לוי.
השופטת דגן קבעה בפסק הדין כי היא מקבלת במלואן את טענות התביעה, וציינה כי היא מקבלת את גרסת החברה, ולפיה המנוחה לא השתמשה בסמים בשעות הארוכות ששהתה בביתה. עוד ציינה השופטת כי היא מקבלת את חוות דעתו של מומחה התביעה פרופ' לוי, ולפיה שגה הפסיכיאטר שגיאה חמורה כשלא בירר עם האב את ההיסטוריה המשפחתית של בתו, שממנה היה מבין כי קיימת השערה שאמה התאבדה, ולפיכך המנוחה נמצאת בקבוצת סיכון.
השופטת דגן פסקה כי על המרכז הרפואי איכילוב (המדינה) לפצות את האב ב-2,315,000 שקל והשיתה על בית החולים הוצאות משפט בסכום של כ-550,000 שקל.
עו"ד טלי טרייבנד (צילום: נטליה שור)
