היום מצוין ברחבי העולם יום כדור הארץ, אך גם עתה, בזמן סגר הקורונה, המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה ובראשם בתי הזיקוק, עובדים במרץ, פולטים חומרים רעילים ומסרטנים לאוויר, ומזהמים את הקרקע, את הנחלים ואת הים. זיהום האוויר הורג, ובכל שנה מתים בישראל מתחלואה עודפת כתוצאה מזיהום אוויר יותר מ-2,000 איש ואשה – חלקם מזיהום מתחבורה, כלומר משריפת בנזין ודיזל המיוצרים בבתי זיקוק, אחרים מפליטות מזהמים מתעשייה. בתי הזיקוק עצמם והמפעלים הפטרוכימיים שלצדם הם ממקורות פליטת זיהום אוויר הגדולים בישראל, ורמת התחלואה הגבוהה בקרב תושבי עוטף מפרץ חיפה היא ההוכחה לכך.
הדבר בולט במיוחד בתקופת סגר הקורונה: ריכוזים גבוהים של בנזן (מסרטן ודאי שנפלט מבית הזיקוק, מרכבים ומתחנות דלק) נמצאים באזור מפרץ חיפה מאז תחילת הסגר רק בקרבת בית הזיקוק והמפעלים של בז"ן. מלבד בנזן יש עוד עשרות חומרים רעילים ו/או מסרטנים שנפלטים מבתי הזיקוק ומחוות המכלים של תש"ן בקרית חיים. חלק מהחומרים הללו אינם מנוטרים, אך הם הגורמים למפגעי ריח קשים מאוד באזור, ובמיוחד סמוך לחוות המיכלים, שהתגברו מאז חודש דצמבר. מלבד זאת, נשימה של חלקיקים וחומרים מזהמים מעלה את התחלואה של מחלות הרקע אשר חושפות את תושבי המפרץ לסיכון גבוה יותר למוות מנגיף הקורונה.
מה בין נגיף COVID19 לבנזן? שניהם מזהמים ללא צבע או ריח שלא ניתן לחוש אותם. האחד הוא מזהם ביולוגי והשני הוא מזהם כימי, ואת שניהם ניתן לזהות רק בבדיקות. תוצאות הווירוס הן מיידיות ומגזריות (כלומר משפיעות באופן שונה על בני האדם), ואילו הבנזן משפיע בצורה הרסנית מכיוון שהוא מצטבר בגוף האדם לאורך זמן החשיפה, ותוצאותיו נראות אחרי זמן רב.
התעשייה הפטרוכימית היא המפגע המסוכן ביותר לים, לאוויר ולהתחממות כדור הארץ. משלב הקידוחים והפקת הנפט והגז, דרך בתי הזיקוק ושריפת הדלקים, ועד למפעלים המייצרים פלסטיק ומוצריו ה"חד פעמיים". החד פעמיים הללו אינם מתכלים. הם מצטברים בהררי פסולת או נשרפים ויוצרים זיהום אוויר או מושלכים, נסחפים ומתפוררים למיקרופלסטיק שמזהם את הקרקע ואת המים. כך פוגעים תוצרי הנפט הללו בסביבה, הורגים מיליוני אנשים ובעלי חיים, ואף חוזרים אלינו לצלחת ולמים שאנחנו שותים.
רוצים להישאר מעודכנים?
אנו קוראים לממשלה, לתעשייה ולציבור להיגמל מהנפט וממוצריו. מחיר הנפט צנח עוד לפני משבר הקורונה, בין השאר בשל ההבנה של יותר מדינות ומשקיעים כי עידן הנפט חייב להסתיים, ובקרוב. הנפט הוא סם המוות של העולם – כולנו התמכרנו אליו. אבל אנו יכולים וחייבים להיגמל ממנו למען בריאותנו וחיי ילדינו ועל מנת להוריש לנכדינו עולם שמשתקם ממשבר האקלים. את המשבר הזה לא נוכל למנוע לגמרי, אבל נוכל לצמצם את פגיעתו לרמה כזו שנוכל להתמודד איתה ולצאת ממנה בשלום. נוכל לעשות זאת אם נשכיל לפעול מוקדם ככל האפשר.
בתהליך הגמילה הזה חייבת הממשלה לעבור לתחבורה ציבורית חשמלית יעילה, להפסיק סבסוד של רכבי חברה ממונעים בדלק מזהם, ולקדם התייעלות אנרגטית, אנרגיות מתחדשות ותעשיות ביופלסטיק (מתכלה) המבוססות על פסולת אורגנית. עתיד התעשייה בישראל הוא לא בבתי זיקוק ובתעשייה הפטרוכימית. היעד של משרד האנרגיה ל-30 אחוז אנרגיה מתחדשת בשנת 2030 הוא התחלה טובה, אבל זה ממש לא מספיק. היציאה מהסגר יכולה להיות הזדמנות מצוינת למעבר לכלכלה מעגלית ולאימוץ תוכנית "גרין ניו דיל" ("כלכלה ירוקה").
בהקשר של מפרץ חיפה צריכה ה"גרין ניו דיל" לכלול את המלצת ועדת מקינזי לסגירת בז"ן ואת מימוש פרויקט "עמק החדשנות" – התוכנית של רשות מקרקעי ישראל להחלפת התעשייה המזהמת בלב המטרופולין בתעשיות הייטק וגרין טק, והקמת אלפי דירות לזוגות צעירים לצד פארק מטרופולוני ירוק לאורך נהר הקישון המשוקם. עד לסגירת בז"ן יש לשפר את הניטור, את הפיקוח ואת האכיפה על פליטות המזהמים מבית הזיקוק ומהמפעלים שסביבו. תקלות חוזרות ונשנות בתחנות הניטור מונעות פיקוח אפקטיבי, וגם כשכבר מתועדות חריגות מערכי הסף, אנו מוצאים מערכת של תקנות מקלות ואכיפה חלשה עד לא קיימת. ועתה, כשממשלת ישראל שולחת את מפקחי הגנת הסביבה לחופשה מאולצת, זו הוספת חטא על פשע.
* הכותבים הם חברים בתנועה הירוקה
