מאת: ד"ר אניס כלדאוי, רופא נשים בכיר בכללית: ביחידה לגינקולוגיה זעיר פולשנית בבי"ח כרמל ובמרפאת רמת הנשיא
בעבודה היום יומית פונות אליי לא מעט נשים עם השאלה "איזה אמצעי מניעה הכי טוב ומה יותר מתאים עבורי?". הכתבה הזאת נועדה בשבילכן. בכדי לענות על השאלה הזאת אנו צריכים תחילה להכיר את השיטות השונות בהן ניתן להשתמש כאמצעים למניעת הריון. שיטות אלו כוללות אמצעי מניעה טבעיים, הורמונאליים, מכאניים (או הלא הורמונאליים) וגם ניתוחיות. לכל אחת מהשיטות יש היתרונות והחסרונות הספציפיים לה.
האמצעים הטבעיים: מתייחסים בעיקר לקיום יחסים ב"ימים הבטוחים" בהם האישה אינה מבייצת ושפיכת נוזל הזרע מחוץ לנרתיק, מה שנקרא המשגל הנסוג. למרות ששיטה זו נשמעת אטרקטיבית עבור לא מעט זוגות חשוב לדעת שחיזוי מועד הביוץ בכל חודש הוא עניין לא פשוט (גם אם משמשים באפליקציות למיניהן) ולכן מדובר בשיטה לא מאוד יעילה. מחקרים הראו שבממוצע אחת מכל 4 נשים המשתמשת בשיטות הטבעיות תכנס להריון בתוך שנה של קיום יחסים.
האמצעים ההורמונאליים: הם קבוצה נוספת של אמצעי מניעה. האמצעים האלו מתעלים את השפעתם של שני הורמונים עיקריים על גוף האישה ובכך מונעים הריון. ההורמונים המדוברים הם האסטרוגן והפרוגסטרון או נגזרות שלהם. חלק מהתכשירים מכילים את שני ההורמונים יחדיו ואחרים מכילים רק נגזרות של פרוגסטרון. את ההורמונים ניתן להכניס לגוף בשיטות שונות: לדוגמה דרך הפה כמו בשימוש בגלולות, בעזרת זריקות לשריר, על ידי טבעת שמתקינים בנרתיק וגם על ידי התקן הורמונאלי המוחדר אל תוך חלל הרחם. האמצעים ההורמונאליים המשולבים פועלים בעיקר על ידי מניעת ביוץ אך ישנם מנגנונים נוספים. התקנים הורמונאליים לדוגמה נחשבים לאחת השיטות היעילות ביותר במניעת הריון. מדובר בהתקנים קטנים שבקציהם חוט המוחדרים על ידי הרופא המטפל ומפרישים נגזרת של הורמון הפרוגסטרון בחלל הרחם. הפרוגסטרון גורם לדיכוי של חלק מהביוצים, מוביל לעיבוי של הריר הצווארי ומדקק את רירית הרחם ובכך מונע את החיבור בין הזרע לביצית או את ההשרשה של ההיריון בחלל הרחם.
לאמצעי מניעה ההורמונאליים, כמו גם לשאר האמצעים, יש יתרונות אך גם חסרונות. לדוגמה, השימוש בחלק מהתכשירים ההורמונאליים יכול לשפר את מראה העור ולמנוע הופעת אקנה, להפחית את כמות השיעור במקומות לא רצויים, להפחית את כמות הדימום הוסתי ואף להפחית את הסיכון להתפתחות של סרטן הרחם וסרטן השחלות. אם נתייחס לחסרונות של האמצעים ההורמואנליים, השימוש באמצעי מניעה המכילים גם אסטרוגן יכול לדוגמה להגדיל את הסיכון להופעת קרישי דם. למרות זאת, אין סיבה לבהלה כיון שמדובר בסיכון נדיר מאוד באוכלוסיה הבריאה וללא גורמי סיכון ומכאן חשיבות ההערכה הרפואית טרם להתחלת השימוש בגלולות. זו גם הסיבה שבגינה אמצעי מניעה משולבים (המכילים אסטרוגן ופרוגסטרון) אינם מומלצים בשגרה לנשים עם סיפור אישי של קרישיות יתר, נשים מבוגרות המעשנות כבד וגם נשים עם יתר לחץ דם לא מאוזן.
אמצעי מניעה לא הורמונאליים או המכאניים: הכוונה בעיקר לקונדום הגברי והקונדום הנשי וגם להתקן תוך רחמי המכיל מלחי נחושת. אמצעים אלו מונעים את המפגש בין הזרע לביצית או, כמו בהתקן המכיל נחושת, מייצרים סביבה עוניינת בחלל הרחם אשר אינה מאפשרת השרשה ובצורה הזאת מונעים הריון. כאן חשוב להזכיר שמבין כל אמצעי המניעה הקיימים הקונדום הוא אמצעי המניעה היחיד שיכול לתת הגנה גם מהדבקה במחלות מין.
שיטות ניתוחיות: עיקור של הגבר או של האישה. ניתן לבצע זאת על ידי קשירה או חיתוך של החצוצרות, או של הצינורות מובילי הזרע אצל הגבר. האפשרויות הניתוחיות יעילות מאוד, אך כרוכות בסיכונים שבביצוע הניתוח וברמת העיקרון והן נחשבות להליכים בלתי הפיכים, בניגוד לשיטות שהוזכרו קודם לכן.
כפי שניתן להסיק, אין בעצם אמצעי מניעה אחד המתאים לכל הנשים. לכן, כדי לבחור את האפשרות המתאימה ביותר עבורך. על כן, מומלץ לפנות לרופא המטפל שלך בכדי לעבור תשאול רפואי מקיף ולקבל ייעוץ ענייני שיאפשר לך לבחור את אמצעי המניעה המתאים ביותר עבורך שישרת את הצרכים שלך בצורה הטובה והבטוחה ביותר.
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
