פרופ' מוסא יודעים (צילום: מיקי קורן)
פרופ' מוסא יודעים (צילום: מיקי קורן)

פרופ' מוסא יודעים מהטכניון – חתן פרס ישראל בחקר מדעי החיים

הפרס מוענק לפרופ' יודעים על הישגיו המדעיים החלוציים, פורצי הדרך, בתחום הנוירו-פרמקולוגיה. נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון: "אנו גאים ומאושרים בזכייתו של מוסא יודעים בפרס ישראל בחקר מדעי החיים ובהכרה החשובה בתרומתו המדעית"

פורסם בתאריך: 23.3.22 12:04

פרופ' אמריטוס מוסא יודעים מהפקולטה לרפואה בטכניון הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"ב. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס, כי הפרס מוענק ליודעים "על הישגיו המדעיים החלוציים, פורצי הדרך, בתחום הנוירו-פרמקולוגיה. הוא העמיד דורות של סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים, שרבים מהם תופסים עמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל. פרסומיו זכו להוקרה בין לאומית רחבה וזיכו אותו בפרסים רבים".

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון : "אנו גאים ומאושרים בזכייתו של מוסא יודעים בפרס ישראל בחקר מדעי החיים ובהכרה החשובה בתרומתו המדעית. מעטים המדענים הזוכים, לצד הישגים מחקריים מרחיקי לכת, לראות כיצד מחקריהם הבסיסיים מיתרגמים ליישומים המשפיעים על רווחת האדם. עבודתו המחקרית של יודעים חוללה שינוי דרמטי בהבנתן של מחלות  נוירודגנרטיביות אולם לא זו בלבד, היא הובילה לשיפור עצום באיכות חייהם של חולי פרקינסון".

יודעים נולד בטהרן. בית הכנסת ברובע היהודי בטהרן היה רכוש המשפחה, שניהלה את כל שירותי הקהילה בנושאי דת. ראשי המשפחה היו בעלי הידע ונתנו עצות רבות לחברי הקהילה, ומכאן שם המשפחה "יודעים". בגיל 12 הוא נשלח לאנגליה, ומאז לא שב לאיראן. באנגליה הוא התחנך בפנימייה יהודית בברייטון, וב-1959 התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת מקגיל שבקנדה. בקנדה נחשף לעולם הביוכימיה של המוח (נוירוכימיה), ובעקבות זאת החליט לפרוש מלימודי הרפואה לטובת דוקטורט בביוכימיה ובפסיכיאטריה. מקנדה חזר לאנגליה, שם עבד באוניברסיטת לונדון, באוניברסיטת קיימברידג' ובאוניברסיטת אוקספורד. בשנת 1972 שמע לראשונה על "סלג'לין" – תרופה שפותחה על ידי ניצול השואה ההונגרי יוסף קנול – ונסע אליו כדי להביא את מרכיביה.

 

 

בשנת 1975 ביקר יודעים בישראל, וכאן שמע מידידו, פרופ' רפי משולם, כי בפקולטה לרפואה בטכניון מחפשים פרמקולוג שיקים את המחלקה לפרמקולוגיה ויעמוד בראשה. יודעים שלא ידע שיש בטכניון פקולטה לרפואה, נענה לפנייתו של הדיקן הראשון של הפקולטה, פרופ' דוד ארליך, וקיבל את המשרה. ב-1977 עלה לישראל מתוך החלטה שכאן ימשיך את מחקר ה"סלג'לין".

במשך עשרות שנים ניהל יודעים את המרכז ע"ש איב טופף לחקר מחלות נוירודגנרטיביות בפקולטה לרפואה בטכניון. הוא פרסם כ-800 מאמרים בנושאים שונים הקשורים במוח, במחלות מוח ובמערכת העצבים. כאות הוקרה על פעילותו הוא זכה פעמיים בפרס הרשל ריץ' מהטכניון, בפרס א.מ.ת ובכ-50 פרסים בינלאומיים חשובים, וכעת גם בפרס ישראל.

ביחד עם פרופ' יודעים יקבלו את פרס ישראל שני חוקרים נוספים מהטכניון: פרופ' יהושע זק – חתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה ופרופ' יורם פלטי – חתן בפרס ישראל בתחום יזמות וחדשנות טכנולוגית.

 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר