עבודות אמנותיות של סטודנטים מהמרכז האקדמי ויצו יוצגו ביום השואה והגבורה (יום רביעי) ב"יד ושם". מדובר בפרויקט שנוצר בשיתוף פעולה של מחלקת הדרכות חינוכיות בבית הספר הבינלאומי להוראת השואה ב"יד ושם" עם המחלקה לתקשורת חזותית בוויצו. במסגרת זו התקיימו לאחרונה שיח יוצרים צעירים ותחרות אמנותית להנצחת השואה מנקודת מבט של הדור הצעיר.
הפרויקט עסק השנה בנושא "מסילות אל האבדון – שילוחם של היהודים בתקופת השואה", בהנחיית אדוארדו מיטלמן, מרצה במחלקה לתקשורת חזותית בוויצו. הסטודנטים יצרו עבודות שונות (סרטונים, אפליקציות ואתרים) לשימוש חינוכי במסגרת מפגשים עם קבוצות חינוכיות מהארץ ומחו"ל. הסטודנטים לוו על ידי צוות מחלקת הדרכות חינוכיות ב"יד ושם".
בוויצו מציינים שכל עבודה מביאה עימה נגיעה אישית ומבטאת רבדים חדשים בהתמודדות עם הנושא. העבודות הוצגו בפני ועדת הפרס, שכללה נציגים מ"יד ושם" וויצו, שבחרה בעבודות המצטיינות.
במקום הראשון זכתה העבודה "הצעדה לוולרי" של הסטודנטיות עדן בליסובסקי, הדר גיברלטר ועדי גוזמן. העבודה מספרת את סיפורה של חנה קוטליצקי, שהייתה נערה בזמן שאולצה לצעוד בצעדת המוות. שם פגשה חברה קרובה, בשם בשה וקסלר. במהלך הצעדה וקסלר לא יכלה להמשיך ללכת, ועל מנת להציל את חייה, לקחה אותה קוטליצקי בידיה, ועטפה אותה בשמיכה. קצינת אס אס שראתה את המעשה "תלשה" את וקסלר מידיה של קוטליצקי, לקחה אותה אל תוך היער והרגה אותה במקום. הסיפור הזה הוא אחד מני רבים שאירעו במהלך צעדת המוות אל ולרי.
מתוך מיצג "הקול בינינו"
של הסטודנטיות שי יוז, אליסה שובייב ומאיה שלם
הצעדה הזו החלה לקראת סוף המלחמה ונמשכה כ-106 ימים. מתוך 1300 נשים שהחלו לצעוד בצעדה זו, שרדו רק 350 נשים. הסטודנטיות שביצעו את העבודה ציינו כי הן בחרו להתמקד בצעדה הזו מאחר שהיא כללה רק נשים.
העבודה היא מיצג הכולל שש תחנות, כשכל תחנה מייצגת סיפור מפגש בין נשים, ובו שזורים אומץ, חברות, התמודדות עם קשיים שלא ייאמנו ואובדן. בכל תחנה מופיעות מתודות שחוזרות על עצמן, ובהן: צילומים, עדויות, רישומים, ציטוטים ואיורים הניתנים לסריקה והופכים לסרטונים דרך אפליקציית "ארטיבייב".
חברי הוועדה שבחרו את העבודה ציינו את עומק התחקיר שביצעו הסטודנטיות ואת המקוריות, תוך הארת דמויותיהן של הנשים כסיפור אנושי מרתק.
רוצים להישאר מעודכנים?
במקום השני, זכתה העבודה "הקול בינינו" שיצרו הסטודנטיות שי יוז, אליסה שובייב ומאיה שלם, העוסקת בשירים כגורם מחבר בסיטואציה לא אנושית. העבודה כוללת מפה ועליה צוינו שמונה נקודות. כל נקודה מסמנת נקודת מוצא של שילוח למחנות ההשמדה בתוספת תיעוד של שיר או מנגינה שליוו את האנשים בדרכם האחרונה ונתנו להם תקווה.
חברי ועדת הפרס ציינו את השימוש במרחב ואת שילוב האלמנטים לחוויה חושית שמצליחה לשוות נימה אינטימית ולהשיב אנושיות לשמונה שילוחים שונים מרחבי אירופה.
ראש המחלקה לתקשורת חזותית ועיצוב גרפי בוויצו ירון שין: "שיתוף הפעולה בין המחלקה לתקשורת חזותית ובית הספר להוראת השואה ב'יד ושם' מבורך. הסטודנטים במחלקה מעורבים, משפיעים ותורמים רבות לכלי ההוראה של בית הספר – דרך העבודות המגוונות, העמוקות ומעוררות הדיון שהן יוצרות, אשר מוצגות בפני המבקרים ב'יד ושם'. אנו רואים בקשר המתמשך בין המחלקה במרכז האקדמי ויצו חיפה ו'יד ושם' בירושלים חיבור חשוב וטבעי ההולם גם את תפיסתנו המקצועית וגם החינוכית".
מנהלת מחלקת הדרכות חינוכיות ב'יד ושם' אורית מרגליות: "הפרויקט המשותף הניב עבודות מעניינות של הסטודנטים, המצליחים לגשת לנושא השנתי הנבחר לפרויקט באופן מקורי וחדש. עבודות הסטודנטים מציגות קו חשיבה ושימוש באמצעים הרלוונטיים לדור התלמידים ומדברים את שפתם. העבודות מהוות חלק משיח חינוכי וערכי, אותו אנו מקיימים עם קבוצות חינוכיות במסגרת ימי עיון ב'יד ושם'. מדי שנה אנו שמחים ונרגשים לקיים את הפרויקט ומקווים להמשך שיתוף פעולה פורה".
