מה שווה מצווה אחת?
– "יהודי, הנחת תפילין היום?".
– "לא, תודה".
– "אולי בכל זאת?".
– "אם היית יודע מה אכלתי היום, לא בטוח שהיית מציע לי להניח תפילין!".
– בבקשה, קחי נרות שבת.
– לא, תודה".
– "אולי בכל זאת?".
– "אם היית יודע מה אני עושה בשישי בערב, לא בטוח שתציע לי נרות שבת".
זהו דו-שיח שמשקף דילמה נפוצה. האם יש ענין לקיים מצוה באופן חד פעמי? מה התועלת בכך שמקיימים "רק מצוה אחת", בלי לשמור על אורח חיים דתי?
מצב דומה קיים בפרשת השבוע, "בא", העוסקת בבני ישראל השקועים בתרבות מצרית ובעבודת אלילים.
רגע לפני יציאת מצרים בני ישראל מצטווים בשתי מצוות – לערוך ברית מילה ולאכול את קורבן הפסח.
מה שוות רק שתי מצוות, כשבני ישראל עדיין שקועים בתרבות מצרים?
אלוקים נתן לבני ישראל שתי מצוות – אחת כנגד "סור מרע" ואחת כנגד "עשה טוב", וזה הספיק בשביל להיגאל ממצרים.
רוצים להישאר מעודכנים?
כשם שבני ישראל נדרשו לקיים מצוות בודדות עוד לפני היציאה ממצרים, אף אנו לא צריכים לחכות לשינוי גדול כדי לקיים מצוה אחת. כי מעשה טוב אינו סובל דיחוי.
נכון, זו מצוה אחת ויחידה, אבל יהיה לה המשך. ההיסטוריה הוכיחה – הכול התחיל עם שתי המצוות שקיבלנו במצרים, בהמשך כבר נוספו עשרת הדיברות, ולבסוף 613.
ביום רביעי הקרוב, י' שבט, נציין 72 שנה ליום שבו הרבי מליובאוויטש התחיל להנהיג את העם היהודי ולהכין את העולם לגאולה שלמה.
בואו נוסיף בעוד מצווה ומעשה טוב ללמוד על הגאולה ולהיות קשורים לרבי באמצעות לימוד תורתו וקיום הוראותיו ונזכה לגאולה שלמה.
