המהלך השנוי במחלוקת להצפת מפרץ חיפה במחסני ענק עתירי חומרים מסוכנים שעלולים לתגבר את פעילות התעשייה המזהמת עובר למישור הקונקרטי. פחות משבוע לאחר אישור תוכנית המתאר הארצית לעורף נמל המאפשרת הקמת מחסנים על שטח עצום של כ-4,800 דונם במפרץ חיפה, בין העיר התחתית לקרית חיים, אישרה בשבוע שעבר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – חיפה להפקדה את התוכנית המקומית המפורטת הראשונה המהווה מימוש של מדיניות התוכנית הארצית.
התוכנית המקומית שיוזמת חברת נמלי ישראל (חנ"י) מייעדת שטח של כ-450 דונם במרחב נחל הקישון לשימושי עורף נמל הכוללים מחסנים, בתי קירור, מרכזים לוגיסטיים, שטחי אחסון פתוח למכולות ו"כל מבנה, מתקן או שימוש הדרושים לתפעול הנמל או לפעילות נמלית". שימוש נוסף שמאפשרת התוכנית בעורף הנמל הוא מבנים ל"תעשיות ערך מוסף הקשורות לטיפול בסחורות ייבוא וייצוא", וההערכה היא שתתבקש הבהרתו של שימוש זה בהמשך הליכי האישור של התוכנית, שבקרוב תינתן לציבור אפשרות להגיש התנגדויות לקביעותיה.
בהחלטה להפקיד את התוכנית, שמכוחה כבר ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה, צמצמה מעט הוועדה את השטחים המיועדים ללוגיסטיקה, ובניגוד להגדרתם הקודמת כ"מעגנה – תחום יבשתי" נקבע שהם יסומנו בייעוד "אחסנה". הוועדה גם קבעה ששם התוכנית ישונה מ"פארק נמלי ישראל – חיפה" ל"מתחם לוגיסטי – נמלי ישראל".
450 הדונמים גובלים בשטחים המיועדים לפארק מורד נחל הקישון בתוכנית שרשות הנחל מובילה את המאמצים למימושה משני עברי הנחל. תוכנית הפארק, שנקלעה לתסבוכת תכנונית-קניינית שמעוררת ספק באפשרות יישומה, משתרעת על פני שטח מצומצם של כ-850 דונם מצדו הצפוני ומצדו הדרומי של הנחל, אך אינה כוללת את גדתו הדרום-מערבית שבה נמצא השטח המכונה "מתחם 95 דונם". מתחם זה כבר כולל שטחי אספלט שנסללו לפני כעשר שנים בהליך תכנוני אחר במרחק של כמה מטרים מגדת הנחל.
יישומה של התוכנית המפורטת של חנ"י יגנוז למעשה את השאיפות להרחבת שטח הפארק מדרום ומצפון מכיוון שבגרסתה הנוכחית היא מייעדת לעורף נמל את השטחים הגובלים בו. ללא קשר לתוכנית, מסוף המכולות העורפי הקיים לא מאפשר את הרחבת הפארק מצדו הדרום-מזרחי. בקשתה של רשות נחל הקישון לייעד לפארק את כל שטח תוכנית המחסנים, כך ששטחו יהיה כ-1,500 דונם, לא אומצה על ידי הוועדה המחוזית. משמעות הדברים היא שבנסיבות הקיימות רק הימנעות מאישור התוכנית תאפשר להרחיב את הפארק המצומק בהיקפו בהשוואה לפארקים אחרים ברחבי הארץ (שטחו של פארק הירקון למשל הוא כ-3,700 דונם).
מהוראות התוכנית ניתן ללמוד כי אחסון הסחורות יכלול מכולות שיונחו זו על גבי זו עד לגובה של 21 מטר (שבע קומות בבניין מגורים), צובר יבש (מטען מוצק בתפזורת שאינו ארוז) ומטען כללי (כל מטען שאינו ארוז במכולה ואינו צובר יבש או נוזלי). התוכנית מאפשרת במגרשי הלוגיסטיקה הקמת מבנים עד לגובה של 35 מטר (12 קומות בבניין מגורים).
הוראות התוכנית אינן מתמקדות בהשפעות הסביבתיות הפוטנציאליות של שטחי האחסון, אך במסמך סביבתי נלווה לתוכנית שהגישה חנ"י צוין כי תיתכן בהם פעילות הכרוכה באחסון, בשינוע או בטיפול בחומרים מסוכנים, לרבות כימיקלים. הוועדה נמנעה מלקבוע כי פעילות זו לא תותר או שהיא תוגבל אך קבעה כי "ההנחיות הסביבתיות בהוראות התוכנית יעודכנו בהתאם להנחיית המשרד להגנת הסביבה לנושא פעילות של אחסנה ותעשייה". נוסף על כך גרעה הוועדה מהוראות התוכנית את סעיף הגמישות שהציע כי "יותרו שימושים נוספים, תוך מתן עדיפות לשימושים נמליים".
מניתוח החלטת הוועדה עולה כי עמדתה של עיריית חיפה בקשר לתוכנית אומצה רק בחלקה. בסיום הדיון הקודם שקיימה הוועדה בהפקדת התוכנית בסוף נובמבר היא החליטה להשהות את ההכרעה בה לזמן קצר על מנת לתת לעירייה בהנהגתה של ראש העיר החדשה עינת קליש רותם הזדמנות להתייחס לתוכנית ולהציג המלצה בעניינה. בישיבתה בתחילת דצמבר גיבשה העירייה את עמדתה באמצעות הוועדה המקומית והמליצה לוועדה המחוזית להמשיך ולהשהות את הדיונים בתוכנית לצורך בחינתם של כמה נושאים.
מכולות (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
רוצים להישאר מעודכנים?
בעמדתה לא דרשה העירייה לדחות את התוכנית והסתפקה בבקשה להטמיע בה כמה תיקונים. הוועדה המחוזית קבעה כי "לא נמצאה הצדקה לעצור את הדיונים בתוכנית" וגם דחתה את בקשת העירייה להקצות בחלקה המזרחי של התוכנית שטחים לשימוש שדה התעופה לצורך הארכת מסלולו. בהקשר זה יש לציין כי תוכנית תשתית לאומית (תת"ל 80) שיוזמת רשות שדות התעופה מאפשרת להאריך את המסלול ב-316 מטר בלבד, כך שאורכו יהיה 1,616 מטר. הארכה כזו לא תאפשר הרחבה של טווח הטיסות מחיפה ואליה. העירייה מבקשת הארכה ל-1,800 מטר שתאפשר לדבריה הרחבה של טווח הטיסות גם למערב יוון ולבולגריה.
כמו בהחלטתה מלפני כשלושה שבועות לאשר את תוכנית נמל המפרץ תוך דחיית בקשת העירייה לבחון את פיתוחו של שדה התעופה כשדה תעופה אזורי משמעותי, גם הפעם נימקה הוועדה את החלטתה בהיעדר תכנון קונקרטי למהלך: "עד ליום זה לא הוצגה בפני הוועדה תוכנית או הצעה תכנונית להיתכנות הרחבת שטחי שדה התעופה, שינוי במיקומו או הארכת מסלולו מעבר למקודם בתת"ל 80. אף לא התקבלה עמדה התומכת ראשונית במהלך כזה על ידי הרשויות הרלוונטיות".
הוועדה לא אימצה גם את בקשת העירייה לשמר את היקף השטחים הציבוריים הפתוחים המאושרים גם בתוכנית המפורטת של חנ"י המשנה את ייעודם ללוגיסטיקה. בהחלטתה דחתה הוועדה גם את בקשת העירייה להרחיב מזרחה את שטחי מעגנת שביט הכלולה בתוכנית עד לרחוב יוליוס סימון לצורך יצירת רצועה רחבה של שטחי מסחר ובילוי. עם זאת, ניתן לראות בהחלטתה הכוללת של הוועדה המחוזית בקשר למעגנה גם מענה חלקי לבקשתה של העירייה.
בגרסתה מלפני הדיון בוועדה כללה התוכנית ייעודי קרקע שונים ברצועות צרות שעוטפות את המעגנה מארבעת צדיה: מצדה הצפוני שטחי עורף מעגנה הכוללים שטחי שירות הנדרשים לתפעול נמל דיג ומעגנה כאופציה בלבד לשימושי האחסון של עורף הנמל, רצועת שטח ציבורי פתוח מצדה המזרחי ורצועת פנאי ובילוי הכוללת שירותי הסעדה ומסחר מצדדיה הדרומי והמערבי. הוועדה קבעה שברצועת השטח הציבורי הפתוח יתווספו זכויות בנייה למסחר ופנאי, כפי שביקשה העירייה, וביטלה את שימושי עורף הנמל ברצועה הצפונית. ברצועה הדרומית הסירה הוועדה המחוזית את זכויות הבנייה לצורך השארת שטח פתוח בין המעגנה לפארק מורד הנחל, כפי שביקשה העירייה.
העירייה ביקשה גם "להגדיל את שטחי פארק נחל הקישון בכלל ובשני האזורים הקריטיים בפרט – אזור האפנדיקס ו'מתחם 95 דונם' בדרום ואזור חורשת האקליפטוס בצפון", אך לא נקבה בנתון מספרי המצביע על היקף הדונמים שהיא מבקשת לגרוע משטחי האחסון, למרות שתיאורטית יכולה התוכנית להורות על פירוק כל שטחי האספלט ב"מתחם 95 דונם" ועל הסבתם לפארק. לפי החלטת הוועדה, באזור מתחם זה תישמר רצועת שטח פתוח של כ-50 מטר מקו המים של הנחל, אך מדובר בשינוי מינורי מכיוון שכיום רוחב הרצועה נע בין 25 מטר ל-50 מטר. באשר לחורשת האקליפטוס קבעה הוועדה כי שטחה – כעשרה דונמים לפי ההערכה – ישונה לשטח פרטי פתוח עם זכות מעבר לציבור. אפשר לראות בשני השינויים הישגים קטנטנים וניתן גם לראותם כעשיית המובן מאליו. הוועדה, מכל מקום, כתבה בהחלטתה כי היא "מברכת על התוכנית המוצעת שתהווה את תחילתו של הפיתוח העירוני בעורף נמלי חיפה לשימושי אחסנה, לוגיסטיקה ופעילות תומכת בשרשרת הלוגיסטית".
גם חנ"י רואה כמובן מבחינתה חשיבות רבה בתוכנית, שבדברי ההסבר המצורפים לה צוין כי היא "נועדה לאפשר פיתוח שטחים עורפיים איכותיים לטובת השרשרת הלוגיסטית ולחיזוק הכלכלה המקומית כערך מוסף של הפעילות הנמלית".
בישיבתה בשבוע שעבר אישרה הוועדה המחוזית את הפקדתה של תוכנית מקומית נוספת של חנ"י המייעדת כ-350 דונם לעורף נמל במתחם בית הספר הטכני. מכיוון שתוכנית זו היא מתארית בלבד ולא ניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה, חשיבותה היא גבוהה פחות, מה גם שכבר קיימת בשטחה תוכנית מתארית לעורף נמל – תוכנית המתאר הארצית. לבקשת העירייה הוסיפה הוועדה לתוכנית המקומית שימושים של שדה תעופה כאופציה בלבד לעורף נמל. השינוי הוא כמעט חסר חשיבות מכיוון שהתוכנית הארצית כבר אפשרה את שתי האפשרויות, וההכרעה ביניהן תיגזר רק מתוכנית מפורטת.
