כל הדעות בעד ונגד בכל תחומי החיים בחיפה ובצפון
בימים האחרונים אנו עדים למרוץ מטורף של יזמים ובעלי דירות בפרויקטים של פינוי-בינוי לקיים כנסים של דיירים ומעמדים מעוררי השתאות של הצטופפות מסוכנת. הכל כדי לעמוד בלו”ז של הוראות המעבר לכניסתה לתוקף של המדיניות העירונית הפוגענית החדשה בנושא הקטנת תמורות לדיירים במיזמי פינוי-בינוי. נראה שאיש לא חושש מווירוס הקורונה, שכן החשש של בעלי הדירות מאובדן […]
ואולי זו דווקא יכולה להיות שעתה היפה של העירוניות. השמים קדרו במשך רוב ימות השבוע מעל חיפה. העיר כמעט התרוקנה מהולכי רגל וממכוניות. היציאות מהבית הפכו נדירות, וכמעט תמיד רק למען תכלית ראויה כלשהי. אבל אפשר לצאת אל המרפסת, לשאוף את האוויר הצונן של הערב או הבוקר, להביט ברחוב השומם, בשדרת העצים, בקירות הבתים השכנים […]
ביום שישי לפני שבועיים הבן שלי עלה לתורה. חגגנו בר מצווה אחרי ציפייה עצומה. מכיוון שאני גרושה הוחלט לערוך לאפרוחון שתי חגיגות בר מצווה נפרדות – אחת של הצד של אמא שלו ואחת עם אבא שלו. את הבר מצווה אנחנו תכננו במשך תקופה ארוכה, ולשמחתי הרבה עשינו אותה לפני שהטירוף השתולל. בדיעבד, אולי היה נכון […]
אני לא יודע אם מה שתקראו כאן זו נבואת זעם, ולא ברור לי כל כך מה אני רוצה לכתוב, אבל אני מרגיש צורך להבין מה קורה, למה זה קורה ומהיכן הגיעה עלינו הקורונה הזו? ככה, בימים הכי יפים של השנה, בין שמחת פורים לפסח אביבי, מרחף לו באוויר הנגיף הזה. הדחף לזקק את הפואנטה מכל […]
בימים האחרונים עולים קולות רבים שמבקרים באופן שיפוטי אנשים שנמצאים בחרדה, בלחץ ובמצוקה בגלל המצב. אפילו נחשפתי לפוסט בפייסבוק שטוען שאם לא נמות מהקורונה, נמות מהיסטריה, מפאניקה ומחרדה. הגיע הזמן לומר בריש גלי את מה שאמור להיאמר – זה בסדר גמור להרגיש לחץ, מתח וחרדה בתקופת משבר שכזו, והגיע הזמן שניתן לאנשים לדברר את רגשותיהם […]
תחושה קשה בעיר ותחושה קשה בשכונה. פורים 2020 בחיפה לא מרגיש כמו חגיגה. לא מרגיש שמח. וזה לא רק בגלל הקורונה. שתי ישיבות מועצת העיר האחרונות נראו והרגישו כמו קרקס. ישיבות מועצה בדרך כלל נראות כמו מסיבת עיתונאים אחת גדולה, אבל זה כבר נהיה מוגזם. בישיבה מועצת העיר האחרונה נשא מפקד המחוז של משטרת ישראל […]
מכל ההישגים והכישלונות הפוליטיים של מערכת הבחירות האחרונה, ההישג המשמעותי מכולם בעיני הוא נסיקתה של הרשימה המשותפת. מבין כל מפלגות הכנסת, המשותפת היא היחידה שהצליחה להגדיל את כוחה בעשרות אחוזים ולהגיע למספר שיא של חברי כנסת: מעשרה מושבים בכנסת ה־21 היא עלתה ל־13 בכנסת ה־22 ול־15 בכנסת ה־23. זוהי עלייה של 50 אחוז תוך שנה […]
“פאניקה מיותרת” – כך כינה האפידמיולוג דב חיון את הוראות משרד הבריאות, שחייבו גם אותו לשבת בבידוד משום ששב מנסיעה של משלחת לאוסטריה. סליחה, פייק ניוז – סגן ראש העיר איננו בעל השכלה בתחום בריאות הציבור, ואולם הדבר לא הפריע לו לטעון כי הדרישה בצו בריאות הציבור היא מיותרת. לפי השתלשלות העניינים נראה כי הרב […]
גם בגלל נסיבות הילדות הכאוטיות שלי וגם מהתבוננות בחייהם של אחרים למדתי שמכל האלמנטים במודלים השונים של הורות, הדבר שהוא אולי הנחוץ ביותר הוא תחושת הנוכחות. אם נניח בצד התעללות זדונית ומכוונת, הרי שהייתי אומר שאפילו אלמנטים שונים של הורות מזיקה – חרדת יתר, חוסר עקביות, קנאה כלפי ילדיך שלך ופתולוגיות אחרות – הן עדיפות […]
האדם היחיד בישראל שצריך להגיד תודה על בהלת הקורונה הוא מרקו בלבול. אם היה קהל באיצטדיון אתמול, יש סיכוי יותר מסביר שעור התוף של מאמן מכבי חיפה היה נקרע משריקות הבוז. אגב, אם הבן שלי יהלי, שיחגוג בשבת יום הולדת שנה, היה מנהל את המשחק, מכבי היתה נראית יותר טוב. הרבה יותר טוב. כמה אפור […]
השבוע הסתדרתי עם שני ימי חופש: הראשון, בלית ברירה, באדיבות הפלונטר הפוליטי במדינת ישראל – ”בחירות מועד ג‘“. השני, בעל כורחי, לנוכח ההימנעות שלנו לשלוח את הילד ל”יום מוכנות מוסדות החינוך למקרה חירום“ – שם מכובס ליום מוכנות מוסדות החינוך לחטוף טילים. למה לא לשלוח, אתם שואלים? יש שתי סיבות. הראשונה היא לוגית – למה […]
קר היה השבוע בירושלים. קר, גשום וריקני. בדרך כלל, סוף פברואר–תחילת מרץ הם דווקא זמן מעולה לחופשה בישראל בכלל ובירושלים בפרט. החורף כבר הולך וגווע לו, מזג האוויר מתחמם קלות ומחירי בתי המלון ושאר העסקים העונתיים עדיין בשפל. ובכל זאת, העיר נראית כה ריקה. לא, ירושלים לא איבדה מקסמה ולא מיופייה, וגם בפן הביטחוני […]
השבוע יצאנו לבחירות בפעם השלישית. שוב התעסקנו בנושאים “חשובים” מאוד: יאיר נתניהו שאל בטוויטר אם בני גנץ שלח סרטון שלו בעירום למאהבת, אחרים שאלו אם שרה נתניהו צעקה על העוזרת, ויאיר לפיד קרא לאנשים שאיתם ישב עד לפני כמה שנים בממשלה “חארות”. אבל בין כל ערימות הגועל האלה, שבינן לבין אידיאולוגיה אין כלום ושום דבר, […]
זה התחיל גרוע מאוד, עם אמירה על “ריקבון מחשבתי” הפושה לכאורה במסדרונות העירייה. גם אם הגיעה ראש העיר עינת קליש רותם לעירייה מוכנה היטב, והעמיקה חקור, וגילתה במהירות גדולה כל כך שהמערכת היא לא סתם לא יעילה אלא רקובה, מה שלא סביר, מה שהיה עליה לעשות זה להתחיל לתכנן בשקט ולאט תוכנית התייעלות שמתאימה למערכת […]
כשהתחילו לזרום התמונות מסין, עם השווקים הסגורים, הרחובות הריקים והאנשים במסכות, זה נראה כמו עוד אייטם של סוף מהדורה ביום שבת, משהו ללוות את שלהי הקריירה של יעקב אחימאיר ולכל היותר עניין לג’רמופובים מושבעים. כשהקורונה התחילה להתפשט מעבר לגבולות המעצמה ממזרח התחילו המחשבות העגומות על כך שמתישהו בטח תפרוץ מגיפה עולמית רצינית, מלוות בזיכרון המרגיע […]
פעם, כשהיינו ילדים, הרחוב היה מגרש המשחקים שלנו. היינו משחקים מתחת לבית השכנים (שהיה, כמקובל בחיפה, בית על עמודים), על המדרכה, בשדה העזוב שמול הבית (היום ניצבים בו כבר כמה בתים די חדשים. דבר לא נותר מהסלעים, מהעצים ומהשיחים שהיו לנו עולם ומלואו) ובחצרות הבתים. לא הסמארטפון, הווי והקונסולה היו לנו למשחק אלא הכדור, האבנים, […]
כתבה שפורסמה לאחרונה דיווחה על גידול משמעותי בתיירות הצליינים בארץ בשנתיים האחרונות. אך אליה וקוץ בה – מסתבר שאתרי התיירות הנוצריים בארץ אינם ערוכים לקליטת מספר כה רב של מבקרים, וכך נוצר עומס כבד באתרים אלה ועל התשתיות הקשורות בהם. כך למשל, באזור הכינרת חדרי לינה מוזמנים לשנה עד שנה וחצי מראש. למרבה הצער, כל […]
אני לא מומחה, בטח שלא לתכנון, ואפילו לא לתהליכי שיתוף ציבור. אני סתם תושב, כזה שנדרש לשירותים מהרשות העירונית, ואפילו די אכפת לו מהצרכים של הכלל. אני גם מאלה שחושבים שאנשי מקצוע ונבחרי ציבור צריכים להיות אלה שמתכננים ומיישמים את עתיד המרחב שאנו חיים בו. יחד עם זאת, אני גם מאמין שתכנון בריא צריך להיעשות […]
