כמו נאום הצ׳חצ׳חים של דודו טופז בשעתו, כך סרטון תדריך עובדי התברואה של עיריית חיפה היה רגע שאמנם לא היה בהכרח זה שהיטה את הכף במערכת הבחירות, אבל בהחלט לכד משהו מייצג מהלך הרוח שהביא לתוצאתן הדרמטית. חיפה כבר לא יכלה עוד לשאת את שלטונו המסואב של יונה יהב, אך למרבה הצער לא קמה לו […]
במדינת ישראל טרם נוסד בית הספר הגבוה לראשי רשויות. אין הכשרה מקצועית לתפקיד ראש העיר, אין ספר הוראות מחייב, אין אפילו חובת חפיפה עם קודמך בתפקיד. כל ראש עיר שנבחר לתפקידו עוטה על עצמו את החליפה שהוא הביא מביתו ומייצר בעזרתה את המודל שלו לתפקיד. הוא נהנה מגב ציבורי רחב שסיפקו לו תושבי עירו שבחרו […]
השבוע מלאה שנה לכהונתה של ראש העיר החדשה. צפו לפסטיבל סיכומי שנה בכלי התקשורת כולם, מי בעד, מי נגד. ייערכו השוואות – עינת קליש רותם מול יונה יהב, נחשון צוק מול חדוה אלמוג, איתן שטיאסני מול גדי מרגלית, העיר טובה יותר או פחות. אין בזה ממש. זהו בזבוז זמן חסר תוחלת. כהונה של ראש עיר […]
שנה עברה מאז המהפך שעברה חיפה, מהיום שבו עו”ד יונה יהב ההמום מהפרש הקולות הגדול נאלץ לפנות את מקומו לד”ר עינת קליש רותם, ראש העיר החדשה. שנה עברה, אבל התחושה היא כאילו חלפו שנים שבהן קליש רותם נמצאת בתפקיד, ובניגוד ליהב, שהשקיע רבות בתדמית של חיפה ובפרסומה בכל מדיה ארצית, היא עושה זאת ללא מערך […]
רבים מתושבי העיר מרבים לבקר את מדיניותה של עיריית חיפה, אך יש כאלה שמבקרים בכל מקום ובכל עת. ביקורת היא זכות בסיסית, שנלווית אליה החובה להציע חלופיות אחרות – סדורות ומעשיות – לפתרון הבעיה. רוב התושבים נתנו להנהגת עירייה שנה שקטה של למידה. התקשורת, קלדני הפייסבוק וחברי האופוזיציה היו מן הסתם פחות סבלניים. כעת נכנסת […]
גיליון חגיגי של שנה שכולה עינת קליש רותם – שנה של קצ לכל מה שהיה כאן לפני כן – הוא הזדמנות נהדרת לומר תודה. תודה ענקית לעינת קליש רותם – הדבר הטוב ביותר שקרה לחיפה אי פעם. קליש רותם, את יותר טובה מהכרמלית, יותר מוצלחת מהגנים הבהאיים, יותר מרגשת מסנדביץ’ ברכה. את הבשורה שחיפה חיכתה […]
את רשמי משנת הכהונה הראשונה של ד”ר עינת קליש רותם כראש העיר חיפה בחרתי להקדיש לזכות ולחובה של ראש העיר הנבחרת למלא אחר המנדט שביקשה וקיבלה מרבבות חיפאים לפעול בשמם ועבורם לטובת החיים שלהם בחיפה. במתח שנוצר בין הזכות לפעול לטובת החיפאים בהתאם לחזונה של ראש העיר לבין החובה לפעול למענם גם ללא קשר לחזונה […]
מה בודד הוא מקומו/ה של נבחר/ת ציבור בתפקידים כמו ראש העיר. איזו אחריות כבדה מוטלת על כתפיו. כמה נותני עצות ומומחים מטעם עצמם שיודעים טוב יותר צובאים על פתחו (מאות אלפי יועצים, טענה עינת קליש רותם בציוץ תגובה לעצה של ניצן הורוביץ. מספרית זה אולי קצת מופרז, אבל התחושה היא בוודאי אותנטית). הוסיפו לכך את […]
בשנת 1984 פרסמה חברת אפל סרטון פרסומת שנכנס לספרי ההיסטוריה. בתשדיר הופיע אולם ענק, מלא בגלוחי ראש בלבוש אחיד, מביטים במסך שעליו נראה האח הגדול – ראש המפלגה – כשהוא נושא נאום ניצחון על הצלחתם לדכא את מרד המחשבה, וכעת כולם חושבים באותה צורה אחידה ובאותו דפוס, כפי שתכננה המפלגה. באותו רגע מופיעה לפתע אשה […]
אף אחד לא מאמין לי כשאני טוען שפעם הייתי ילד חמוד. ואכן, מי שמסתכל בתמונת המחזור של כיתה ה’ ב’ של בית הספר הריאלי בהדר מבין שפעם היו עושים אותנו אחרת. היינו חבורה מרת נפש של ילדים לבושי חאקי ומדובללים, עם ברכיים פצועות, בלי שארית של תום במבט, שחיו בצלן של מחנכות מטילות אימה שעד […]
בשנת 1936 פרץ המרד הערבי בפלשתינה. מה שיהפוך לשלוש שנים של עימותים בין יהודים לערבים תחת השלטון הבריטי התחיל בסנקציות כלכליות ובסירוב למכור ליהודים תוצרת חקלאית. השוק בעיר התחתית, במקום שהיום שוכן בו מתחם הברים המלאכותי של יונה יהב, נסגר, והיהודים החלו לחפש חלופה. ב־1938 אסף ועד שכונת הדר כסף, התחיל להקים את המבנה ברחוב […]
בשבוע שעבר פורסמו ממצאי סקר בין לאומי חדש שנערך בקרב צעירים בני דור ה־Z, כלומר ילידי שנת 2000 בערך, על העדפות הטיולים שלהם בחו”ל. את הממצאים אפשר בהכללה לתמצת בשני מסרים עיקריים: הראשון – שצעירים אלה בוחרים את יעדי הנסיעות שלהם לפי התמונות שהם רואים ברשתות החברתיות ובעיקר באינסטגרם. השני – שמכל השירותים והתנאים שהם […]
חיפה עצובה. נורא. זה לא שאנחנו לא חוטפים לפעמים מכה קלה בכנף או אפילו אגרוף לבטן, אבל הפעם זו פגיעה ישירה בלב. הבלוז הזה, שתפס אותנו בבוקר שבת כשנודע לנו שאתה, דובי שיפמן, מת, שזו לא עוד אחת מהבדיחות השחורות שלך (איך הן תמיד היו כל כך צבעוניות?), לא מתכנן לעזוב את העיר. המסך ירד, […]
חמש שנים חלפו מאז שפרשתי לגמרי ממשחק פעיל. חמש שנים חלפו מאז שהכדורגל נפטר אצלי, ואיתו קברתי חלק גדול מהרגישות שבי. חמש שנים חלפו, ואני עדיין מחפש את המשהו הזה שייתן לי את אותה ההרגשה, את אותו הריגוש אחרי גליץ' טוב, אחרי ניצחון. חמש שנים שאני לא מוצא (ואשתי תעיד שאני עוד מנסה). בחמש השנים […]
אדם קרוב אצל עצמו, ולכן תקראו בטורי זה לא מעט על אוניברסיטת חיפה כי שוב התעוררה בקרבי האם המופנמת שמתעלמת מהשיבה ומפרקיה החורקים וצעקה “בלי תואר אי אפשר היום אפילו להגיש מועמדות למכירת ארטיקים בים”. אז נרשמתי לאינסטיטוט שבמרומי הכרמל, שילמתי, קניתי לפטופ קל משקל (תובנה א’: אין כזה דבר), הקדמתי לצאת כדי למצוא חניה […]
בשנה האחרונה, שבה אני מכהנת כחברת מועצה בעיר מטעם הירוקים, השאלה שנשאלתי הכי הרבה היתה “תגידי, בשביל מה את צריכה את זה?”. אינני יודעת מה מניע את שאר חברי המועצה, אך אני נכנסתי לפוליטיקה פשוט כי אני אינטרסנטית ורוצה שהעיר שלי תהיה טובה יותר – מקום שבו הבנות שלי יוכלו לנשום אוויר נקי, נטול גלי […]
שכונת בת גלים מייצגת בעיני טוב יותר מכל שכונה אחרת בעיר את הווייתה הנוכחית של חיפה – present progressive (ובעברית: הווה מתמשך). הטיילת הוותיקה, שמשתרעת מתחנת הרכבל בדרום ועד למבנה הקזינו השומם בצפון, היא מרווחת ונעימה אך דלה מאוד במטיילים. רוב הפוסעים בה בבוקר הם תושבי השכונה שיורדים מביתם בבגדים קלים כדי ללוות את כלבם. […]
אומרים שאלוהים לוקח רק את הטובים. זה לא נכון. פשוט על הטובים אנחנו בוכים יותר. את דני נישליס אני מכיר כבר שנים רבות, קצת לפני מלחמת לבנון השנייה, אבל היכרותנו בשנים אלה היתה שטחית. לאחר מכן רעייתי אודיה החלה לעבוד אצלו ברדיו חיפה ככתבת צעירה ונשארה לעבוד שם עד היום. אודיה תמיד תיארה את דני […]
