אני בטוח שגם לכם היה קשה מאוד בראש השנה עם כמויות האוכל, עם הפקקים, עם החום ועם החפירות של סבתא. אז כדי להמתיק לכם מעט את הסבל, אספר לכם כמה קשה היה לי בחג. זה התחיל במשימה שדחיתי יותר מדי זמן – להכין חדר ראוי לילדה הקטנה שעד כה ישנה איתנו בחדר, שיחקה בסלון והתקלחה […]
במשך תשעה חודשים השווצתי בהיריון שלי ובהשלכותיו ודגמנתי חוויה אחרת ממה שמספרים לנו (היריון ממותג גרוע, וחוץ מעניין ההורמונים אני מתכחשת להכל). אחר כך דגמנתי הנקה, קריירה לצד תינוק ושהחיים לא נגמרו אחרי הלידה (שהיתה טבעית, אני חייבת להמשיך ולהשוויץ). טסנו לחו”ל, טיילנו בארץ, יצאנו לבלות, שמרתי על סטייל של לפני ועל השחורים מתחת לעיניים […]
אני לא מכירה את כל התפילות בעל פה, לא יודעת לספר את סיפור תיבת נוח או משה בתיבה, לא חוגגת יום הולדת בשבט אלא בסוף ינואר, וכיבוד השבת אצלי זה לא לוותר על נסיעות במכונית אלא לישון עד מאוחר ולהעביר את היום עם האנשים היקרים לי. אבל אני מכורה למוזיקה עברית, מכירה את הסיפורים מאחורי […]
שנה טובה לדוד גיבור שתלה עצמו על המרפסת שנה טובה לאשת חיל, חד הורית, שבקושי מתפרנסת שנה טובה למוצצי הדם שיושבים בכנסת שנה טובה למלחמה שאוטוטו נכנסת שנה טובה לפחדנים שדורסים ובורחים שנה טובה לאמיצים שנשארים ונדרסים שנה טובה לשונאי ישראל שבתוכה יושבים שנה טובה לשוחרי השלום שלא מספרים איפה הם גרים שנה טובה לעניים […]
הפעם הראשונה היא תמיד הכי קשה. הנשיקה הראשונה שתוכננה במשך שבועות והסתיימה תוך שניות, הטיסה הראשונה שלוותה בחרדות ובהמון משקאות, הריב הראשון שנגמר עם הרבה סימנים כחולים ועם מעט גאווה, הנהיגה הראשונה סולו לאילת שהיתה כיפית יותר מהסופ”ש עצמו, וגם לגור לבד בפעם הראשונה בדירת חדר שבה למדתי לחיות על שימורים. ולמרות כל הפעמים הראשונות […]
עניין השייכות תמיד העסיק אותי, אולי יותר מדי. גם כשהייתי הפריקית היחידה בשכבה הייתי שייכת לזרם. אולי לא הכי מיינסטרימית, אולי לא הכי מפונפנת, אבל הייתי שייכת. כשהצטרפתי למסגרת כזו או אחרת פחדתי אם אשתלב או לא ואם יאהבו אותי או לא, וגם כשליוויתי את לביא לגן הפחדים הללו צפו ועלו. אמנם לא באותן המידות, […]
20 שעות בדרכים בכל כלי תחבורה שיש, עשר בדיקות ביטחוניות, חמש מזוודות, שני מבוגרים, ילדה אחת ואפס מזוודות שהגיעו לארץ. זה בקצרה על הדרך שלנו בחזרה לישראל מארצות הברית. אבל לא על זה אני רוצה לדבר הפעם, אלא על הדבר הנוראי הזה שנקרא ג’ט לג. כולם הזהירו אותי מפניו – רווקים, נשואים וזקנים. כל מי […]
כשאמירה בוזגלו פרסמה שיש אודישנים לפרסומת של מטרנה ושהיא מחפשת אמהות ששולחות את התינוק הראשון שלהן בפעם הראשונה לגן, הרגשתי שזה מתאים ללביא ולי כמו כפפה ליד. כשהתקבלתי הנחתי שנצטלם, נקבל קצת כסף ותהילת עולם, וחמש דקות אחרי כשהכל יעבור אשאר עם קישור באינטרנט למזכרת ועם וי על עוד משימה. בכל זאת, היחידה בבית שלא […]
“כל סוף הוא התחלה חדשה” הוא פתגם ידוע מאוד שנדמה לי שנכתב על החוזרים מחופשה, כי אין דרך טובה יותר לתאר סוף של חופשה ארוכה מאשר התחלה חדשה. אמנם מדובר בחזרה לשגרה, אבל עם ניואנסים קטנים של התחדשות כמו מילוי מצברים למכונית משפחתית עייפה מאוד רגע לפני שהיא מושלכת למגרש הגרוטאות. אם נמשיך בהשוואה לעולם […]
כשהייתי בהיריון גיליתי שהאינטרנט מפוצץ בסיסמאות, בטיפים ובמוצרים שיעבדו עלייך רק אם את היריונית טרייה, אבל בשורה תחתונה – השאלות האמיתיות שלי נותרו ללא תשובות. לכן החלטתי כהרגלי ליצור נתיב אינפורמציה חדש ופתחתי לעובר שלי דף פייסבוק בשם “ברי העובר”. לימים גיליתי שהוא דף הפייסבוק העוברי הראשון, וככל שאני יודעת – גם היחיד עד כה. […]
אחרי עשרה ימים במיאמי אני יכול לכתוב די בוודאות שחופשה עם ילדים היא לא באמת חופשה אלא עבודה בתנאים מועדפים. אם תחשבו על זה לרגע, חופשה משפחתית היא כמו יום שבת כפול מספר הימים שאתם בחופשה. אז תענו לעצמכם בכנות: יום שבת עם ילדים זה חופש? אז נחמד פה במיאמי, ובכל יום מבלים במקום אחר, […]
כשירון נולד, שמונה שנים אחרי, ביצעתי בכבוד את תפקיד האחות הגדולה. הרמתי אותו ושיחקתי את האמא הקטנה כמו כל ילדה שמקבלת צעצוע חדש, אבל מאוד מהר, כשירון הפך מתינוק לאח מתפקד עצמאית, כזה שמבחינתי תופס מחצית מתשומת הלב, ההרמות הפכו להורדות, ובכל הזדמנות שמצאתי נכנסתי בו, דחפתי לו ג’וקים ונמלים לאוכל, ולא פעם הנזלת שלי […]
אתחיל מהסוף: נחתנו בשלום והילדה ישנה שמונה שעות מתוך 12 שעות טיסה. נשמע מושלם, נכון? אבל מה אם אגיד לכם שהילדה היתה צריכה לחלוק רצפה עם כלב מסוג גולדן רטריבר שהיה גדול ממנה פי שלושה, שאמא שלה לא נרדמה כל הטיסה כדי לשמור עליה ושאבא שלה ישן לפרקים עם רגליים בזווית 60 מעלות כדי לא […]
מכירים את אלו שבחטיבה מוצאות את הבחור הכי מושלם בשכבה, הופכות לבנות הזוג שלו ולימים גם מתחתנות איתו? את הצבא הן מעבירות בלי להעלות גרם אחד במשקל, את הטיול שלהן לדרום אמריקה אחרי הצבא הן עושות עם החבר, ואחרי החזרה ארצה הם מתחתנים, מתקתקים בהצטיינות את התארים שלהם, מתגוררים בדירות שוות ויולדים ילדים בתזמון המושלם. […]
השבוע חגגתי 34 קיצים. אני יודע שנהוג לומר “אביבים”, אבל אני נולדתי באוגוסט, ואוגוסט זה קיץ, אז אני ממשיך בקו ההיגיון הבריא. גיל 34 הוא גיל תלוש מהמציאות – לא לכאן ולא לכאן. זה לא גיל 30 של סגירת עשור והפיכה מבחור לגבר, זה לא גיל 35 שמעניק לך הצצה לגיל 40. גיל 34 הוא […]
יש משהו פסטורלי בגן הזיכרון. הוא מצטלם נהדר, נראה מטופח, יש לו ירוק של טבע, מים של חיים ונוף למפרץ ולים. הגן הזה אירח מאות מופעים ואירועים חשובים ומכובדים. בכיתי בו בטקסים לזכרם של חללי צה”ל, עליתי על ספסליו כדי לצלם את הזיקוקים בערב יום העצמאות, ואפילו חגגתי שם יום הולדת לכלבה שלי מטילדה עם […]
רק כתבתי על הפחד שלי מאוגוסט והנה הוא כבר כאן במלוא הדרו ובזבוזו. בפעם האחרונה שכתבתי עליו היו לי כמה תוכניות תקיפה, וכעת אני שמח לבשר לכם שהחלטתי לאחד את כולן לתוכנית אחת – חופשת יום הדין. סיפור ארוך בקצרה: סגרנו חופשה משפחתית למיאמי במחירים של הרגע האחרון. הם אמנם נשמעים כמו מחירים שווים, אבל […]
מי שעוקב אחרי הטור שלי יודע מהי הבחירה האישית שלי: הנקה בכל מחיר. אני בחרתי להניק למרות שכל מכשול שיכול לצוץ ולהפריע עמד בדרכי, או יותר נכון – בדרכנו. האחיזה של לביא היתה לא טובה, האחיזה שלי היתה לא נכונה, סבלתי מכאבים ומקשיים, ולמרות הכל לא ויתרתי. מבחינתי זו היתה הבחירה הקשה יותר והנכונה עוד […]
