חיפה מתהדרת בכמה מהקניונים הגדולים והמפוארים בישראל. קניון לב המפרץ, קניון עזריאלי חיפה, הגרנד קניון – כל אלה הם מגה מרכזי קניות עצומים ורחבי ידיים אשר ניתן למצוא בהם מכל טוב, לצפות בסרטים בבתי קולנוע חדישים או לקבל מסאז' בעשרה שקלים מכורסה שכל ייעודה הוא פרנסה לאורתופדים. הקניונים הגדולים של חיפה ממוקמים – אסטרטגית ומתוך […]
חזירי הבר הם מכה רצינית לעיר, כמעט מכל היבט וזווית אפשריים. מדובר באורחים לא רצויים, נזקיהם לאיכות הסביבה, לאורח החיים התקין ולשלום התושבים כבר ידועים בכל רחבי ארץ, כשגם הנזק התדמיתי לחיפה כתוצאה מהתרבותם הבלתי מבוקרת באזורים מיושבים הוא לא פחות מקריטי. בשאלת הבעיה הזו יש תמימות דעים – זו בעיה. בסוגיית הפתרון, לצד ההחלטה […]
פסח שוב כאן, ואיתו הלילה הכי מרגש ומשפחתי בשנה, לפחות בעיניי. למרות כל הסערות שבחוץ, למרות ששמחת החג לא באמת שלמה ומלאה, מהולה בהמון חששות, ערב ליל הסדר תמיד מעורר אצלי ציפייה והתרגשות. כן, זה הדבר הכי סאחי בעולם לומר, ברור לי, וכנראה שאני בעמדת מיעוט, אבל זו האמת. אני מרגיש מבורך לשבת לשולחן החג […]
נו, אז על מה נדבר? יש בכלל משהו שיכול לעורר עניין ברמה המוניציפלית בימים כאלו? יש טעם לדון בפינוי זבל ובחזירים שמבלים ברחובות בזמן שהכל מסביבנו, אשכרה, ליטרלי, קורס? כמה שבועות לפני יום העצמאות וחמישה ימים לפני שנשב לשולחן הסדר, נדמה כאילו לאף אחד אין חשק לחגוג, כי באמת שאין מה לחגוג. מפלס החרדה הפוליטי […]
קצב ההתרחשויות הבלתי הגיוני במדינה הפך אותנו, במרוצת השנים, לקהי חושים. אנחנו כמעט כבר לא מזדעזעים משום דבר שלא נוגע לאג'נדה פוליטית או כן/לא ביבי. גם לא מהפשע ומההרג מקיפים אותנו מכל מקום. כל אירוע במדינה – ירי על רכב או החברה החדשה של בן זיני – מקבל את אותה רמת החשיבות כשהוא עובר רדוקציה […]
הקורא הממוצע ודאי יוכל לחוש בין השורות, באופן מעודן ובלתי אמצעי, את חוסר שביעות רצונם של תושבי חיפה בכלל ושל כותבי מדור זה בפרט מאופן ניהול ענייני העיר בידי ראש העיר הנוכחית עינת קליש רותם. אין זה סוד, כמאמר כתבי ספורט כאלו ואחרים, שמי שנחשבה בהתחלה כאלטרנטיבה המרעננת לשלטונו העייף והשבע של יונה יהב, לא […]
במחאות נגד הרפורמה המשפטית הפכו הנשים לכוח מוביל וייחודי, צבוע באדום לוהט שהופך את נוכחותן למוקד משיכה. אלו הנשים של המיצג "סיפורה של שפחה" שאותו מובילה התנועות בונות אלטרנטיבה ונשים בשרשרת למען דמוקרטיה, אשר צבעו ביום האשה קו אדום לאורך כבישי הארץ, המסמן את הצורך לבלום את החקיקה הרעה המאיימת להרוס את זכויותיהן וכל מה […]
רונה סלם
"הטור הזה מוקדש לחברות אהובות ואופטימיות, שחוות רגע מוחלש. קחו לעצמכן כוחות, אל תמתינו שמישהו אחר ייתן לכן. מלאו את הריאות באוויר טרי, צאו אל העולם ואספו רגעים קטנים וטובים"
"בקשה אחת לי מכל הנשים: חזקו את תפקידי המין הנשיים המכילים רגישות, אמפתיה, פרגון, ואמנות ביצירת יחסים בינאישיים והוכיחו שאנחנו שוות וקיימות ושהגענו למעמד הזה בזכות מלאה ולא בחסד ואנחנו ראויות לו"
"מתוך מקום שלם ורצון ברור, כולל הבנה מלאה במה הדברים כרוכים, בחרתי לעשות מסלול של הורות יחידנית. וכך יצא שאנחנו משפחה של בנות. בנות ולדמן. מתפקדות כצוות. יחידה אחת“
"כל עניין ההעצמה איבד שליטה. כבר הבנו איך אפשר לשלב כוחות, גברים ונשים, ברגע שהבנו את העובדה שנשים ממארס וגברים ממאדים, וזה בסדר!"
"כאישה מנהלת, תמיד אשמח לתת הזדמנויות אמיתיות לנשים ולקדם אותן, כי אני מאמינה ביכולות שלהן ומאמינה שאם תהיה חברה שוויונית כולנו נזכה“
"לגברים יש בדרך כלל מערכת ענפה של קשרים שנוצרו עוד בתקופת הצבא והאוניברסיטה. מערכת הכוללת 'חבר מביא חבר' פחות מקובלת בגרסה הנשית שלה“
כולם מספרים כמה קל להיות אישה בעידן של היום. האמנם? הרי היום הכל אפשרי, אין חסמים, יש שוויון, ליברליות. נשים יכולות לעשות הכל. להגיד הכל. אין דעות קדומות. דין אישה כדין גבר. אם כך, אז למה בעצם עדיין צריך לציין את יום האישה? אולי כי זה לא באמת מדויק. אז מה זה להיות האישה הראשונה […]
זה זמן מה שהאדמה רועדת מתחת לרגלינו. לא כמטאפורה, אשכרה רועדת ומרעידה. עד כה נמנענו מאסונות ומנזקים כבדים באזורנו, טפו טפו. עם זאת, השבר הסורי אפריקאי שאנחנו ממוקמים בטבורו לא קיבל את השם שלו בגלל תרגיל בטריגונומטריה, אלא בדיוק בגלל אירועים כמו אלו שמתרחשים סביבנו לאחרונה. אין כאן בכלל עניין של נבואה, זו עובדה מוגמרת. […]
באחד הטורים הקודמים שלי, לא לפני זמן רב, התפייטתי ארוכות, ובצדק, בשבחה של התחבורה הציבורית החיפאית. שלא בצדק, ובטח שלא במזיד, השמטתי את שירות הנסיעות תיקתק של אגד מהרשימה הארוכה של אמצעי התחבורה הזמינים לחיפאים. זהו שירות חיוני שמאפשר גישה מהירה וזולה של תחבורה ציבורית לרחובות ולאזורים אשר לא נהנו ממנה במשך שנים רבות. הוויכוח […]
הכל שקרים וספינים: גם היום אין הפרדת רשויות, בג"ץ הלא אקטיביסט הפך עבד נרצע של הממשלה, וישראל היא לא באמת דמוקרטיה. המהפכה החוקתית כלל לא התרחשה, ובוודאי לא שירתה את זכויות האדם אלא את מדיניות הכיבוש והפרטה (אני ממליץ לקרוא את מאמרו של פרופ' דני גוטוויין "ממהפכה חוקתית להפיכת נגד – ההיגיון המשפטי של משטר […]
